במסע חיזוק שנערך אמש (ראשון) בצפון הארץ, הגיעו מרנן ראשי הישיבות הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש לשלושה מעמדים מרכזיים — בחריש, בחיפה ובעפולה — לחזק את הציבור החרדי לקראת הבחירות. אלפי בני תורה השתתפו בעצרות, שבהן נשאו דברים גם יו"ר יהדות התורה יעקב אשר וחברי הכנסת משה גפני, יצחק פינדרוס ויעקב טסלר.
המסע נפתח בחריש, שם התפללו ראשי הישיבות תפילת ערבית בבית הכנסת המרכזי, ולאחר מכן נערכה עצרת בחירות בהשתתפות חברי הכנסת של דגל התורה. מחריש המשיכו למרכז הקונגרסים בחיפה, שם התקיים מעמד נוסף בהשתתפות אלפי בני תורה מחיפה, רכסים וקריית אתא. הציבור קיבל את פני ראשי הישיבות בעמידה ובשירה.
את האירוע בחיפה פתח יו"ר תנועת דגל התורה משה גפני, שהדגיש את מחויבות המפלגה ללומדי התורה. "אנחנו נשמור על לומדי תורה, גם אם ילחמו בנו, גם אם יעשו לנו את הצרות הכי גדולות", אמר. "חייבים לומר את זה".
גפני התייחס בחריפות למנהיגי הימין הדתי: "יש אחד עם כיפה סרוגה, קוראים לו נפתלי בנט, וכל מה שהוא מדבר זה שהוא הולך לעשות לארץ ישראל, להפחית את לומדי התורה. זה הדבר היחיד שיש לו לומר. ואיתו אמו גם בצלאל סמוטריץ' עם כיפה סרוגה".
"אנחנו דואגים לעולם לעם ישראל והם לא דואגים לעם ישראל", הוסיף גפני. "הם דואגים לשלטון שלהם. נוח להם לדבר נגדנו, אז הם מדברים נגדנו. אנחנו נעמוד על המשמר".
ראש הישיבה הגר"ד לנדו עורר על חובת ההשתדלות בבחירות: "כולנו יודעים ומרגישים שהתורה ניתנה למשיסה, ואנשים זוממים עוד ועוד גזרות על החרדים. אבל חובת ההשתדלות בזה היא להצביע בבחירות לרשימת אות ג' — מבחינת ברוך אשר נתן תורה".
הגר"ד לנדו הדגיש: "חובה להצביע בבחירות הממשלתיות לאות ג' עבור תורה ולומדיה, וחלילה להיפך. ולכן החובה היא להצביע — כל אחד דווקא במקום מגוריו — ללא שום פטור, ולא לנסות לחפש כל מיני פתרונות אחרים".
ראש הישיבה הוסיף כי "מלבד החובה להצביע לאות ג', ניתן להשפיע בדרכי נועם על אנשים אחרים ונוספים, ופעמים רבות עצם ההצבעה לרשימת החרדים לדבר השם נותנת להם שייכות וחיבור. ודבר זה יגרום להם להתחזק בדבר מצוות ויראת שמיים".
ראש הישיבה הגרמ"ה הירש התמקד בסכנות הצפויות לציבור החרדי: "הדרך היחידה שבה נוכל להגן על עצמאות תלמודי התורה, על עצמאות הסמינרים שלנו ועל עצמאות החינוך העצמאי, היא באמצעות הגדלת כוחנו בכנסת".
הגרמ"ה הירש הזהיר: "על פי דרך הטבע, ככל שיהיו יותר מצביעים, כך נוכל להגדיל את מספר הנציגים בכנסת ולחזק את יכולתנו להגן על עצמאות החינוך ועל דרך התורה. ומנגד, אם יהיה רוב לשמאל, קיים חשש שיתקבלו החלטות שיפגעו באינטרסים של הציבור החרדי ויפעלו בניגוד למה שטוב לעולם התורה ולחינוך החרדי".
הרב קירשנבוים, משגיח ישיבת נחלת הלווים, עורר על חובת ההצבעה ועל הסכנה מהשאננות: "חוסר אחריות, הפקרות לתת לכל הבית להישרף בגלל איזה גחמה שלך? גדולי ישראל באו להגיד לנו: כאן אפשר לשנות".
המסע הסתיים באירוע ברחובה של העיר עפולה, בהשתתפות אב"ד ויז'ניץ הרה"צ רבי חיים מאיר הגר. את האירוע פתח ח"כ יצחק פינדרוס, שאמר: "זכינו בדור הזה לדבר שלא זכינו לו במשך שנים רבות. מרנן ורבנן, עיני העדה, הגיעו לכאן, לעפולה, כדי לקרוא בקול גדול - מי לה' אליי".
פינדרוס הדגיש: "זו ההזדמנות שלנו, והיא ברורה ומוחשית היום יותר מתמיד, לנוכח הגזרות הנוראות המאיימות על עולם התורה. הכוח שלנו הוא לומר הנני ולהיות שותפים לרגע הזה, כדי שבעוד שנים נוכל לספר לנכדים שלנו שזכינו להיות כאן, בשעה שנשמעה הקריאה מי לה' אליי".
בעפולה חזר הגר"ד לנדו על המסר: "כולנו יודעים ומרגישים שהתורה ולומדיה בארץ ישראל עומדים בפני אתגרים קשים, ושישנם אנשים היושבים וזוממים להטיל גזרות נוראות על עם ישראל ועל בני התורה. חובת ההשתדלות שלנו בעניין הזה היא להצביע בבחירות לכנסת לאות ג', למען התורה ולומדיה".
הגרמ"ה הירש הוסיף בעפולה: "אני לא יודע אם אתם מודעים למציאות, אבל היום כל אחד יודע שהנושא שהכי יקר להם הוא הצבא. אלא שהם לא פועלים מתוך דאגה לצבא; הם פועלים נגד כל דבר שבקדושה, וכל המטרה שלהם היא לפגוע ביידישקייט שלנו. הכוונה והרצון שלהם הם לשנות אותנו — בחינוך העצמאי, בחדרים ובכל מקום שרק אפשר".
הרה"צ רבי חיים מאיר הגר, אב"ד ויז'ניץ, נשא דברי חיזוק במעמד: "שמענו עתה מפי מרנן ראשי הישיבה שליט"א דעת תורה צרופה, דברים ברורים אודות חובת השעה. אך ניתן להיאמר שעצם בואם של גדולי התורה אל העיר רק בשביל מטרה אחת, זה לבדו כבר מבהיר לנו מעל הכל את חובת השעה".
הרב הוסיף: "גדולי ישראל לצד הרבצת התורה הם נוטלים מקלם ותרמילם לנדוד בגולה ימים ושבועות בשביל התורה, ועתה הם יוצאים שוב במסע ומטריחים עצמם להגיע אל כל יישוב חרדי להשמיע את דברם. זה עצמו כבר מבהיר לכל אחד ואחד שמדובר כאן במערכה על כבוד שמים, מערכה הנוגעת לעיקרי תורה".
הרה"צ מסר את דברי אביו, האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א: "אילו היו כוחותיו של אאמו"ר שליט"א עמו, היה אף הוא יוצא ומשמיע ברמה בכל אתר ואתר את דבר ה', כפי שהיה פועל בשנים כתיקונן. בשבוע שעבר כבר הכריז בביהמ"ד בשיכון ויזניץ בבני ברק שמדובר עתה במערכה על קדשי שמים וחובה מוטלת על כל אחד לפעול להצלחת המערכה".
עוד אמר: "אבי שליט"א אומר תמיד, שכאשר מדובר בכבוד שמים, אינה שייכת מציאות של 'שב ואל תעשה עדיף'. בענינים הנוגעים לכבוד שמים, מוטל על כל יהודי להיות 'קום ועשה'ניק' בעת כזאת, כאשר בעוו"ה מהרסי הדת נלחמים בעולם התורה, הם נלחמים בלומדי התורה, ונספרים קולות של בוחרים 'הלנו או לצרינו', הרי שכל קול הנמנה למנין 'יהדות התורה' הוא עוד הכרזה בפני עצמה על יהודי נוסף שעולם התורה יקר ללבו, וממילא אין כלל 'היכי תימצי' לעמוד מן הצד".
הרה"צ התייחס להלך מחשבה השורר בקרב רבים: "אתייחס במיוחד להלך מחשבה השורר בתקופה הנוכחית בקרב רבים, הטוענים 'וכי ההצבעה מועילה משהו, והרי בין כך ובין כך מטילים עלינו גזירות'".
הרה"צ הוסיף: "לא כך חושב יהודי. הלך מחשבתו של יהודי צריך להיות נכון, מושתת על פי התורה, והתורה מורה לנו הסתכלות אחרת. אבי שליט"א אומר תמיד בשם קדמונים: 'א יוד דארף טוהן, נישט אויפטוהן'. כלומר, על יהודי מוטל לפעול את ההשתדלות שלו, ולא מוטל עליו להביא לתוצאה. התוצאה היא בידי שמים בלבד, זה לא העסק שלו. הוא צריך לעשות את תפקידו, לבצע את חלק ההשתדלות שהקב"ה הועיד עבורו, ותו לא מידי".
"בקורות ימי עמנו רואים דורות רבים שהיו גזירות קשות ל"ע, גזירות על יהודים, על ישיבות, על לומדי תורה, היו פעמים שלא ראו תקוה חלילה, אבל זה לא פטר מחובת ההשתדלות", אמר הרה"צ. "לא תמיד הצליחו להביא לתוצאה, אבל זה כבר לא התפקיד של האדם. משמים מצפים ממנו לראות שהוא עשה את כל שהיה בידיו לעשות. גם עתה אנו מצויים בתקופה של גזירת שמים, בשכל אנושי איננו מבינים את המתחולל כאן בתוך ארץ הקודש, זה סתרי הבריאה בדור של עקבתא דמשיחא, וגם כשנראה שהפעולות שלנו אינן מביאות לתוצאה המיוחלת - אין זה מעסקנו. יהודי צריך לפעול. מה שייצא מזה, זה מסור בידיו של הקב"ה לבדו. זו צריכה להיות ההסתכלות הישרה של כל אחד".
הרה"צ המחיש עם הגדרה מהגאון הנודע רבי מאיר שפירא זצ"ל, שהיום חל ההילולא שלו. "הוא הקים את ישיבת חכמי לובלין כידוע, והוצרך לנדוד בנכר שבועות וחדשים בשביל לכלכל את ההוצאות. פעם תיאר שהוא תוהה על עצמו איך הוא כל כך פועל עבור כסף. כל ימיו עמל להיות שונא בצע, לא להתפעל מכסף, ולפתע הוא רודף כ"כ אחר כל שטר של מאה דולר. הדבר הציק לו, אך אז התבונן בעצמו ואמר: וכי אני מתרגש מהשטר של מאה הדולרים? לא ולא, אינני רואה כאן דולרים כלל, אני רואה כאן דף גמרא, אני רואה כאן בחור שלומד מתוך שובע ושלווה! אינני רואה כאן דולרים, אני רואה את מה שמאחוריהם".
"הוא הדין כאן", אמר הרה"צ. "מדברים על 'עוד קול' במערכת הבחירות, אבל זה לא הקול, אלא מה שמאחוריו. אל תתייחסו אליו כ'פתק בבחירות', אלא התייחסו אליו בתור עוד מאה דפי גמרא שאולי יילמדו בזכותו, עוד הכרזה של יהודי המצהיר שכבוד שמים יקר לו, עוד יהודי שנמנה על המחנה הנלחם למען קיום עולם התורה. זה צריך להיות המבט, חובתנו ותפקידנו, כאשר זה המבט, או אז אכן אין מתעסקים יתר על המידה כמה יהיו התוצאות ואיך יתממשו התוצאות".
הרה"צ סיפר על יהודי מהדור הקודם, חסיד גור נלהב, ר' רפאל יעקב הורוויץ: "עד למערכת הבחירות פעל בכל הכח לגייס עוד ועוד קולות ליהדות התורה, הוא עבד עם כל הלהט, אבל ברגע שפרק ההשתדלות הסתיים - הסתיים אצלו הכל. למחרת הבחירות, אף לא רצה לשמוע כמה השיגו. הוא עשה את שלו, ומכאן ואילך לא היה זה מעניינו. במוחו אין מקום פנוי לידיעות שאינן מחובתו בעולמו... אבי שליט"א מציב זאת תמיד כדוגמא ומופת להסתכלות הנכונה. כך צריך יהודי לחיות. אני עושה את המוטל עלי, והקב"ה יגמור בעדי".
לאחר מכן הביא את ברכתו של האדמו"ר מויז'ניץ: "אמסור את ברכתו של אבי שליט"א, שכל אשר לבו ער וחם למען קדשי שמים, כל אשר נחלץ חושים לפעול למען כבוד שמים, יחולו עליו כל הברכות האמורות בתורה ויתברך בכל מילי דמיטב, והברכה שלוחה למרנן ראשי העדה שליט"א שיזכו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא, להאיר עיני ישראל ולהשמיע דבר ה' ברמה, להגדיל תורה ולהאדירה בכוחות דשנים ורעננים, ובקרוב במהרה יקויים הפסוק 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר', אמן ואמן".
ח"כ יעקב טסלר סיים את המעמד ואמר: "עצם הנוכחות של מרנן ורבנן כאן אומרת הכול. כל מילה שאוסיף תהיה מיותרת, אנחנו צריכים לעמוד יחד ולהבין את הכאב של גדולי ישראל לנוכח המצב שבו אנו נמצאים היום. ראינו את הגזרות הנוראות ואת רדיפת לומדי התורה, אחרי שרואים כאן את מרנן ורבנן, אחרי שרואים את הכאב ואת הדאגה שלהם לעולם התורה, מי יכול לעמוד מנגד?".
0 תגובות