בחודש אב האחרון, ביום חמישי בערב, התקיימה עצרת מחאה בשערי כלא 10. מרנן ורבנן גדולי ישראל, אדמו"רים ורבנים הגיעו למחות נגד מעצרי תלמידי ישיבות. העצרת, שהתקיימה בעקבות כינוס של ראשי הישיבות, כללה תפילות, נאומים וזעקות מחאה, והמשתתפים קראו לשחרור האברכים העצורים.
אלא שדווקא אירוע אחר, שאינו מכובד, הוא זה שתפס את הכותרות. כל רב הגיע מלווה במשלחת נרחבת של משב"קים, גבאים ועוזרים, ובמהלך העצרת נרשמה צפיפות רבה ודחיפות ליד שולחן המזרח. כדי להקל על העומס ולשמור על כבוד התורה, הכריז המנחה: "משב"ק אחד לכל גדול".
גם במערכת הבחירות הנוכחית, בכל הכינוסים והאסיפות מצפון עד דרום, התמונות והתיעודים מראים עומס אנושי שמצטופף ונדחק כדי לעמוד מאחורי הרבנים ולהיראות בסמוך אליהם.
מהרגע שהכינוס מתחיל, האזור שמאחורי הרבנים הופך לשטח V.I.P שכולם משתוקקים להיכנס אליו - אך רק יחידי סגולה זכאים לשהות בו בשיא האירוע.
מדובר בתופעה ייחודית לציבור החרדי. בשאר הציבורים והסקטורים הדבר אינו מוכר כלל. לעולם לא תראו כנס של הליכוד שאנשים מתגודדים בבמה מאחורי נתניהו והשרים, וגם לא בעולמות אחרים.
מדד המעמד והכבוד
למעשה, רמת הכבוד והמעמד בציבור החרדי מתחלקת בשטח לארבע רמות שונות:
אנשים רגילים: רוב הקהל, היושבים מהסוף ועד השורות הראשונות. בדרך כלל אנשים פשוטים שבאו להשתתף במעמד.
אנשים מכובדים: היושבים בשורות הראשונות בקדמת הבמה, לעיתים יונח על כסאם הפתק 'שמור'. אנשים מכובדים שחפצים ביקרם והם יושבים הכי קרוב לבמה.
אנשים חשובים דרג ב': לא יושבים עם הקהל, אלא עומדים בצידי הבמה מאחורי גדרות האבטחה. הם אנשים חשובים אך לא ברמה של לעמוד על הבמה. לרוב מדובר בעוזרי רבנים או אישיות חשובה כלשהי.
אנשים חשובים דרג א': אלה שזוכים לעמוד ולהיראות בבמה מאחורי הרבנים. בדרך כלל האנשים החשובים ביותר אחרי היושבים על הבמה.
למה זה קורה?
מכיוון שטרם בוצע מחקר פסיכולוגי שכזה בציבור החרדי, נבדוק מה אומרים המחקרים על תופעה דומה בעולם - הרצון להיראות בסמוך למפורסמים.
כבוד והצלחה: מפורסמים נתפסים בחברה כבעלי מעמד גבוה. הפסיכולוגיה האנושית נוטה לרצות "להתחכך" במרכז העניינים. כאשר אדם נכנס לפריים שלהם, נוצרת אשליה של "קרבה מיוחסת" או שותפות לרגע.
הפסיכולוגיה החברתית מראה שאנשים נוטים להשתמש ב"תהילה משוקפת" (Basking in Reflected Glory) - כלומר, ניסיון לקשור את עצמם להצלחה או למעמד של אחרים כדי להעלות את הערך העצמי שלהם.
כוח והשפעה: בחברה החרדית ישנו ערך רב למושג "מקורב" - אדם שיש לו גישה ישירה לרב. הידחקות לפריים מייצרת הצהרה של אדם שנמצא ב"סביבה הקרובה" של הרב, מה שמשדר כוח והשפעה ברחוב החרדי.
הכרה ציבורית: בעידן של היום, שבו תמונה שבה אדם מופיע לצד רב נחשב מתפרסמת במהירות בקבוצות או באתרים החרדיים, עבור אנשים רבים זוהי הדרך המהירה והקלה ביותר "להיכנס לפריים" ולזכות בהכרה ציבורית, ולו לרגע קט, מבלי להשקיע מאמץ או להחזיק בכישרון מיוחד.
0 תגובות