הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (רביעי) על החלטתה להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 3.25%. כפועל יוצא מכך, ריבית הפריים – העוגן המרכזי שעליו נשענות מרבית ההלוואות, האשראי הבנקאי ומסלולי המשכנתאות במשק – נותרת ברמה של 4.75%.
ההחלטה הנוכחית עוצרת רצף של שלוש הפחתות רצופות שביצע בנק ישראל. מתחילת השנה הנוכחית הפחית הבנק המרכזי את הריבית בארבע פעימות שונות, משיא של 4.25% ועד לרמתה הנוכחית. בהחלטה הקודמת, שהתקבלה בתחילת חודש ספטמבר, הפתיע הבנק את השווקים כאשר הוריד את הריבית בניגוד להערכות המוקדמות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר אז כי המהלכים אינם מושפעים מלוח הזמנים הפוליטי או מקרבת מועד הבחירות. "את כל ההחלטות נקבל אך ורק על סמך הנתונים הכלכליים", מסר הנגיד.
לכאורה, נתוני המאקרו האחרונים סיפקו רוח גבית להמשך מגמת ההקלה: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע לטובה עם ירידה חדה של 0.5%, והאינפלציה השנתית התמתנה לרמה של 1.6% בלבד – סמוך לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים הממשלתי שנקבע בין 1% ל-3%.
אלא שבחינה מעמיקה של הנתונים מגלה כי עיקר הירידה נבעה מרכיבים עונתיים חולפים: הוזלות מחירי הטיסות והנופש גרעו כ-0.36 נקודות אחוז מהמדד, ומחירי המלונות קיזזו כ-0.11 נקודות נוספות. כאשר מנטרלים השפעות עונתיות אלו, המדד נותר למעשה ללא שינוי.
בד בבד, סעיפים מרכזיים בסל ההוצאות של משקי הבית המשיכו לטפס: שכר הדירה התייקר בספטמבר ב-0.4%, מחירי הירקות והפירות הטריים זינקו בחדות בשיעור של 6.6%, ושוק העבודה נותר הדוק כשקצב עליית השכר השנתי עומד על כ-6.2% – נתון המגביר את הביקושים ועלול ללבות מחדש לחצים אינפלציוניים.
לצד הזירה המקומית, עין הבנק נשואה בדאגה לנעשה בעולם. עליית תשואות האג"ח בארה"ב והריבית הגבוהה שם, לצד מחירי הנפט שנסחרים סביב רמות גבוהות בשל המתיחויות הביטחונית, מציבים סיכון מוחשי: הפחתת ריבית נוספת בירושלים הייתה מרחיבה את פער התשואות מול הדולר, מחלישה את השקל ומייקרת באופן מידי את מוצרי היבוא.
במקביל לעצירת ההפחתות, בשוק הנדל"ן ניכרות היטב השפעות הריבית המתמשכת. הנתונים הרשמיים מצביעים על ירידה של 0.6% במחירי הדירות בחודשים יולי–אוגוסט, וירידה שנתית כוללת של 1.8%. מלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים מוסיף לעמוד על רמות שיא, כאשר משפחות וזוגות צעירים מתקשים לעמוד בעלויות המימון היקרות.
ההחלטה הנוכחית מתקבלת אמנם בסמיכות רבה למערכת הבחירות, אך ניסיון העבר מוכיח כי בנק ישראל שומר על עצמאותו ואינו נרתע מצעדים מוניטריים ערב הליכה לקלפי. מומחים בשוק מעריכים כי המוקד אינו מועד הבחירות אלא המדיניות התקציבית שתגבש הממשלה החדשה. הנטל הביטחוני והגירעון התופח יחייבו מקורות תקציביים ברורים; פריצת מסגרות התקציב ללא מקורות כיסוי תגביל משמעותית את מרחב התמרון של בנק ישראל להמשך הורדות ריבית בעתיד.
השורה התחתונה: הריבית כיום אמנם נמוכה משמעותית מרמות השיא שנרשמו בשנים האחרונות, אך היא עדיין גבוהה כמעט פי שלושה מהרמות שאליהן הורגל הציבור בעשור הקודם – וממשיכה להוות אתגר תקציבי מרכזי בניהול כלכלת הבית.
0 תגובות