הנשיא לשעבר של ארצות הברית, ברק אובמה, מתח ביקורת חריפה על ממשלת ישראל במהלך שיחה פומבית שנערכה ביום שלישי בערב באולם O2 בבלפסט שבצפון אירלנד.
במסגרת סיבוב הופעות בבריטניה, שוחח אובמה עם העיתונאית והסופרת סוזן מקיי, והתייחס למלחמה בעזה, למדיניות ישראל ביהודה ושומרון ולסיכויים להגיע להסדר ארוך טווח עם הפלסטינים.
הדברים שעוררו את המחלוקת החריפה ביותר נסבו סביב האופן שבו תיאר אובמה את הקמת מדינת ישראל ואת הסוגיה הטריטוריאלית. אובמה הכיר ברדיפות ההיסטוריות נגד העם היהודי ובצורך המובן במקלט, אך לצד זאת טען כי "היהודים" לקחו אדמות מתושבים אחרים. בהמשך דבריו האשים את הממשלה הנוכחית בירידה במעמדה המוסרי של ישראל.
"העובדה היא שהעם היהודי, במשך אלפי שנים, דוכא, הופלה לרעה ונהרג. אירופה הייתה אחראית לחלק גדול מכך. הם חיפשו באופן מובן מקלט. זה דבר שאי אפשר להכחיש. אבל גם אי אפשר להכחיש שהם לקחו אדמה מאנשים והפריזו. ואותם אנשים אמרו באופן מובן: 'זהו עוול, ואני רוצה את אדמתי בחזרה'", אמר.
"פיל על החזה": חזרה דרמטית מהחלל
הדברים עוררו ביקורת מצד פרשנים וגורמים פרו־ישראליים, שטענו כי התיאור מציג תמונה חלקית של ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל ומצמצם את הדיון בהקמת המדינה לשאלת הרדיפות באירופה ולסוגיית הקרקעות. המבקרים הדגישו כי הקשר היהודי לארץ ישראל קדם בהרבה לאירועים באירופה בעת החדשה, וכי יש להביא בחשבון גם את רכישת הקרקעות בידי יהודים בתקופה שקדמה להקמת המדינה.
"הביטחון אינו יכול להתבסס על לקיחת כל מה שרוצים"
אובמה הפנה את עיקר ביקורתו למדיניות ממשלת ישראל הנוכחית, שלדבריו נשענת על העליונות הצבאית והטכנולוגית של ישראל ואינה מעניקה משקל מספיק לצורך בוויתורים מדיניים.
"אם הגישה של ישראל היא שכעת, כשאנחנו החזקים ביותר והמתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית באזור, הביטחון שלנו יהיה תלוי בכך שפשוט נעשה כל מה שאנחנו צריכים וניקח כל מה שאנחנו רוצים, בלי לעשות ויתורים לאיש - זה אולי יעבוד בטווח הקצר, אבל ויתרתם על הקרקע המוסרית אם זו העמדה שאתם נוקטים. הייתי אומר שנראה כי ממשלת ישראל הנוכחית אימצה את הגישה הזאת", אמר.
לדבריו, על ישראל להכיר בכך שכ-7 מיליון פלסטינים חיים באזור ואינם צפויים להיעלם ממנו. הוא הזהיר כי ניסיון לכפות עליהם מציאות שלא יהיו מוכנים לקבל לא יוכל להבטיח יציבות לאורך זמן.
עם זאת, אובמה הדגיש כי האחריות לשינוי אינה מוטלת על ישראל בלבד. הוא קרא גם לפלסטינים להכיר בפערי הכוחות בינם לבין ישראל ולנטוש אסטרטגיה המבוססת על ניסיון להביס את ישראל מבחינה צבאית.
"הפלסטינים צריכים גם להכיר בכך שדווקא משום שישראל חזקה, ומשום שהם לא הולכים לשום מקום, נדרשת אסטרטגיה שאינה מבוססת על הבסת הצבא שלה", אמר.
בהתייחסו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, הוסיף: "ומה שחמאס עשה ב־7 באוקטובר - אי אפשר היה לתכנן דבר שסיכוייו להוביל לשינוי משמעותי נמוכים יותר".
אובמה: לא אופטימי לגבי העתיד הקרוב
במהלך השיחה התייחס הנשיא לשעבר גם למצב בעזה ולהתפתחויות הפוליטיות בישראל, והודה כי אינו אופטימי במיוחד באשר לאפשרות לקדם שלום בטווח הקצר.
"אני לא אופטימי כפי שהייתי רוצה להיות בטווח הקצר", אמר, כשהוא מצביע על השלכות המלחמה בעזה ועל השינויים שחלו במערכת הפוליטית בישראל.
אובמה הזכיר את התחזקות כוחות הימין בישראל, את תנועת המתנחלים ואת מה שתיאר כשינוי מתמשך של המציאות בשטח ביהודה ושומרון. לצד זאת, הוא התייחס להמשך הסבל בעזה ולהקשחת העמדות בישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.
לדבריו, הצעד הראשון צריך להיות "הפסקה אמיתית של האלימות וסיוע לאנשי עזה", ורק לאחר מכן ניתן יהיה להתקדם לדיון על הסדר שלום ארוך טווח.
הוא תיאר את הסכסוך כביטוי למצב שבו חברות נותרות לכודות בהיסטוריה, בחלוקות שבטיות ובמשקעים שאינם מאפשרים לצדדים לראות דרך אחרת. לדבריו, תופעה דומה נראתה גם בצפון אירלנד ובאזורים אחרים בעולם.
הסכם יום שישי הטוב כדוגמה
אובמה התייחס גם להסכם יום שישי הטוב, שנחתם ב־1998 וסייע לסיים תקופה ממושכת של עימות בצפון אירלנד. הוא הציג את ההסכם כדוגמה לכך שגם סכסוכים עמוקים יכולים להגיע לנקודת מפנה, כאשר הצדדים מוכנים לדמיין עתיד שונה.
"הסכם יום שישי הטוב לא נוצר רק משום שאנשים היו מותשים ונמאס להם מהאלימות. הוא נוצר גם משום שמישהו התחיל לדמיין משהו טוב יותר, והם ראו את עצמם זה את זה בדרך אחרת", אמר.
ההשוואה לסכסוך הישראלי־פלסטיני משקפת את אמונתו של אובמה כי שינוי פוליטי ותפיסתי הוא תנאי להתקדמות. עם זאת, הוא לא הציג מתווה מפורט שיכול להביא ליישום מודל דומה במזרח התיכון.
הופעתו בבלפסט הייתה חלק מסיבוב הופעות שכלל גם אירועים נוספים בבריטניה. במהלך ביקורו בעיר קיבל אובמה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קווינס בבלפסט, והתייחס גם לאתגרים הניצבים בפני הדמוקרטיה, לחופש העיתונות ולחשיבות המעורבות האזרחית.
0 תגובות