עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה לעורר מחלוקות באולם בית המשפט. במהלך חקירתו הנגדית היום (רביעי) בידי עורך הדין עמית חדד, סנגורו של נתניהו, התייחס מנדלבליט למעורבותו של העיתונאי בן כספית במסירת מידע למשטרה, לחשדות להדלפות מתוך מערכת אכיפת החוק ולשאלת האישורים שנתן לחקירת ראש הממשלה בתיקי האלפים.
אחת ההתבטאויות הבולטות בעדותו נגעה למעורבות כספית. כאשר נשאל מנדלבליט אם ביקש בשלב מסוים לעצור את הקשר בין המשטרה לעיתונאי, השיב: "היה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור הוא מפעיל את המשטרה".
הדברים נאמרו במסגרת דיון שהתמקד בשלבים הראשונים של תיק 1000, שבו נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות קבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.
"חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה"
במהלך הדיון שאל חדד את מנדלבליט אם ידע שראש היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר, ערן קמין, הפעיל לכאורה את בן כספית לצורך איסוף מידע על נתניהו, בין היתר באמצעות שיחות שהוצגו כשיחות רקע לצורך כתיבת ספר.
מנדלבליט השיב: "לא. לא נאמר לי".
בהמשך ביקש חדד לברר מהי עמדתו העקרונית של מנדלבליט בנוגע להפעלת עיתונאים בידי חוקרי משטרה, במיוחד כאשר טרם ניתן אישור לחקור את ראש הממשלה.
"חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה. אבל יש מצבים בהם עיתונאים עושים תחקירים משלהם מותר", הבהיר מנדלבליט.
חדד המשיך ושאל אם שוטר יכול לעקוף את הדרישה לאישור היועץ המשפטי לממשלה באמצעות הפעלת עיתונאי. מנדלבליט חזר והדגיש כי אין להפעיל עיתונאי כזרוע של המשטרה, אך הבחין בין פעולה כזאת לבין מצב שבו עיתונאי ממשיך לערוך תחקיר עצמאי.
בהמשך טען חדד כי גורמים בכירים במשטרה הפעילו לחצים על כספית כדי שימסור מידע על נתניהו.
הסנגור ציטט דברים שייחס לכספית: "הפעילו עלי לחץ ונעתרתי לבוא למשטרה ואני לא מתחרט".
כשנשאל מנדלבליט אם ידע על הפעלת הלחצים, השיב בשלילה.
בהמשך הציג חדד את דבריו של כספית במשטרה בנוגע למתנות שקיבל לכאורה נתניהו ממילצ'ן, ובהן סיגרים ושמפניות. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר שהתקיים בירור בנושא מתנות מאנשי עסקים, אך אינו זוכר את פרטי ההתפתחויות.
"אני כן זוכר שהיה נושא של קבלת מתנות מאנשי עסקים, סיגרים ואלכוהול. מה מתי ואיך קשה לזכור חלפו הרבה שנים", אמר.
השופט משה בר-עם התערב במהלך חילופי הדברים והבהיר לחדד כי עליו להציג ראיות לטענות על התנהלות המשטרה בפועל: "העד אומר דעתו מר חדד מה היה בפועל? אדוני יביא ראיות לכך ונראה".
מנדלבליט על ההדלפות: "אולי חשדתי בפרקליטות וגם במשטרה"
נושא נוסף שעלה בחקירה היה החשד להדלפות מתוך גורמי אכיפת החוק, לכאורה במטרה לקדם את החקירות נגד נתניהו.
חדד הציג למנדלבליט פרסומים עיתונאיים מאותה תקופה, שבהם נטען כי הוא בולם דרישות של המשטרה לזמן את נתניהו לחקירה ומשדר הססנות.
מנדלבליט השיב כי אינו זוכר במדויק את הדברים שנאמרו אז, אך אישר שייתכן שחשד כי גורמים במערכת מבקשים להפעיל עליו לחץ.
"אני לא זוכר שאמרתי שניים מהפרקליטות אולי חשדתי בפרקליטות וגם במשטרה. שמנסים להפעיל לחץ להתקדם יותר לכיוונים שמאפשרים חקירת ראש הממשלה", אמר.
בהמשך הבהיר כי ביקש לנהוג בזהירות ולאשר פעולות בהתאם לדין ולתשתית הראייתית.
"אני הולך רק לפי הדין והראיות גם בשלב הזה. בשלב זה רציתי להיות יותר זהיר", הסביר.
חדד שאל אם פעל לבדיקת ההדלפות, ומנדלבליט השיב: "אני לא זוכר מתי זה עלה ולא הוריתי לבדוק את זה".
הפגישה עם דנה ויס: "זו הייתה פגישה מתוכננת"
במהלך העדות נשאל מנדלבליט גם על התנהלותו האישית מול כלי התקשורת, ובפרט על פגישה שקיים עם עיתונאית חדשות 12 דנה ויס בינואר 2019, בתקופה שבה עסק בהכרעה בתיקי נתניהו.
מנדלבליט אישר כי מדובר היה בשיחת רקע שנגעה לתהליך קבלת ההחלטות, אך טען שלא נכנס לפרטי העדויות והראיות.
"זה היה על התהליך. לא נכנסו לראיות וכדומה", אמר, והסביר כי מבחינתו מדובר בהתנהלות תקשורתית לגיטימית.
בהמשך חשף כי המפגש, שהוצג כמתרחש ברחוב, לא היה מקרי.
"הפגישה עם דנה וייס לא הייתה מקרית", אמר מנדלבליט, והסביר כי הדובר הציע לו ללכת ברחוב ולברך אותה לשלום.
"זה הייתה פגישה מתוכננת", אישר.
הקשר בין החוקר לג'ודי ניר מוזס
חלק נוסף של החקירה הנגדית עסק בקשר בין חוקר המשטרה אבי רוטנברג לבין ג'ודי ניר מוזס, אחותו של ארנון מוזס, שהיה מעורב בתיק 2000.
חדד שאל את מנדלבליט אם הכיר את הקשר בין השניים בשעה שאישר פעולות חקירה נגד ראש הממשלה.
מנדלבליט השיב כי לא הכיר את הדברים.
בהמשך הציג חדד טענות שלפיהן במשטרה ידעו על הקשר עוד לפני שלבים משמעותיים בחקירה, ואף התייחס למסמכים הנוגעים לבדיקת הנושא במחלקה לחקירות שוטרים.
התובע אלון גילדין התנגד לאופן הצגת הדברים וטען כי אין בחומר הראיות פעולה שביצע רוטנברג בתיק 2000, וכי בשלב שבו נחקר ארי הרו, החוקר כבר לא שירת ביחידה החוקרת.
חדד הבהיר שמדובר בעמדת ההגנה, והמשיך להציג שאלות על המידע שהיה בידי הגורמים הרלוונטיים.
מנדלבליט השיב שוב כי אינו זוכר את פרטי ההתנהלות שהוצגו בפניו, וכי לא הכיר את הקשר הנטען בזמן אמת.
העימות מאתמול: האם ניתן אישור לחקור בחשד לשוחד?
במוקד יום העדות הקודם עמדה שאלת האישורים שנתן מנדלבליט לחקירת נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
מנדלבליט העיד כי הוא זוכר שאישר לחקור את נתניהו באזהרה בכל שלושת התיקים, בשני מועדים שונים.
"הכל מהזכרון. אני זוכר שאני מאשר לחקור את ראש הממשלה באזהרה גם בתיק הזה וגם בתיק הזה, גם ב-1000, 2000 ו-4000 ב-2 טקטים שונים של זמן", אמר.
בהמשך התייחס לעבירות שבגינן אישר את החקירה: "1000 ו-2000 היה עבירה על טוהר המידות, כך גם בוודאות על 4000, יכול להיות שאישרתי מפורשות גם להשתמש ב-4000 במילה שוחד. אבל איני זוכר".
הדברים הובילו לעימות עם חדד, שהציג מסמכים שבהם לא הופיעה המילה "שוחד" ביחס לנתניהו.
חדד הטיח במנדלבליט כי הוא אינו זוכר את הדברים וטען: "אין טוהר המידות. אני אומר שהוא לא זוכר. זו המצאה".
מנדלבליט השיב כי גם אם הדברים אינם מופיעים בפרוטוקולים שהוצגו, הוא זוכר שאישר את החקירות.
השופט למנדלבליט: "זה נכון להשתמש בנוסח פתלתל?"
בדיון הנוסף הציג חדד מסמך הנוגע לאישורי החקירה בתיק 4000. במסמך הופיע ביחס לנתניהו הניסוח "עבירות מתחום טוהר המידות", ואילו ביחס לשאול אלוביץ' הופיעו עבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
חדד טען כי הדבר מלמד שבאותו שלב אישר מנדלבליט לחקור את נתניהו בעבירות מרמה והפרת אמונים, אך לא בעבירת שוחד.
מנדלבליט הסביר כי בחר להשאיר את סיווג העבירה פתוח, כדי שיוכל להכריע בהמשך אם מדובר בשוחד או בהפרת אמונים.
"רציתי להשאיר לעצמי שיקול דעת בין שוחד להפרת אמונים. הניסוח הזה יותר מתאים להפרת אמונים, אבל אפשר להגיע ממנו גם למקומות אחרים", אמר.
השופט משה בר-עם הקשה ושאל: "זה נכון בעניינו של ראש הממשלה להשתמש בנוסח פתלתל?"
מנדלבליט הסביר כי הניסוח נועד לאפשר בחינה של העבירות השונות בהתאם להתפתחות החקירה.
חשוב להדגיש כי מנדלבליט לא העיד שלא אישר חקירה בחשד לשוחד, אלא שאינו זוכר אם השתמש במפורש במילה זו בנוסח האישור. בסופו של דבר הוגש נגד נתניהו כתב אישום בתיק 4000 הכולל עבירת שוחד לצד מרמה והפרת אמונים.
קריאות נגד מנדלבליט והערת השופטים
במהלך הפסקה בדיון נרשמה גם תקרית מחוץ לאולם, כאשר אישה צעקה לעבר מנדלבליט קריאות ובהן "שיבוש הליכי משפט". מאבטחים הרחיקו אותה מהמקום.
גם פעיל הליכוד רמי בן יהודה הגיע למקום, צילם וצעק לעבר העיתונאי אביעד גליקמן "תתבייש", עד שהורחק על ידי מאבטח.
עם חידוש הדיון ביקש התובע יהונתן תדמור להבטיח שלא יופנו קריאות או הערות כלפי העד.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הבהירה כי גורמי הביטחון התבקשו להיות בקרבת מנדלבליט וללוותו.
גם חדד הצטרף לביקורת על הקריאות והבהיר שאין מקום להתנהלות כזאת: "בין אם אוהבים את העד או לא - זה לא הדרך".
עדותו של מנדלבליט חושפת את המחלוקת בין ההגנה לפרקליטות סביב השלבים שבהם נאסף מידע על נתניהו, אישורי החקירה והמעורבות של גורמים נוספים בהעברת מידע למשטרה. חלק ניכר מהשאלות נותר במחלוקת, וההכרעה במשמעות הראייתית של הדברים מסורה לבית המשפט.
0 תגובות