מפגש מיוחד התקיים השבוע במעונו של נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר כהנמן, כאשר חבר הכנסת אורי מקלב הגיע אליו עם קלסר מסמכים היסטוריים שאותרו בארכיונים הרשמיים של ליטא. במשך שעה ארוכה עיין הגר"א כהנמן במסמכים, בחן את השמות, המגרשים והתשריטים של ישיבת פוניבז' המקורית בליטא, והעלה זיכרונות וסיפורים על מורשת סבו הקדוש.
המסמכים הגיעו לידי ח"כ מקלב לפני ימים ספורים מאת שגריר ליטא בישראל, אודריוס ברוזגה. השגריר יצא לחפש את המסמכים בעקבות ביקור שערך לפני כשמונה חודשים בישיבה בבני ברק, וריכז בקלסר תעודות רשמיות ממשרדי הממשל ובתי המשפט בעיר פוניבז', המתעדות את פעילותו של מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל בעשורים שקדמו לשואה.
בין התעודות שהוצגו בפני נשיא הישיבה: היתר בנייה מרשויות העיר משנת תרפ"ב (1922) להקמת מבנה בן שלוש קומות, ופסק דין מבית המשפט משנת תרצ"ז (1937) המכיר בזכויות הבעלות של מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל על נכס בשטח של 1,537 מטרים רבועים ברחוב רמיגלוס שבעיר. הגר"א כהנמן שליט"א בחן בעיון את מידות המגרשים, את תשריטי הבניינים ואת הפסיקות המשפטיות, ותוך כדי עיון בפרטים הטכניים שיתף את המשתתפים בסיפורים על סבו הקדוש, על אנשי הקהילה ועל המוסדות שפעלו בעיר.
אחד הסיפורים המרגשים שסופרו במהלך המפגש עסק במורה בעל אזרחות גרמנית שעבד במוסדות החינוך של פוניבז'. כאשר החלה הסכנה להתקרב לאירופה, ניצל המורה את אזרחותו הגרמנית והצליח להימלט ברגע האחרון לארץ ישראל. הבריחה הייתה כה חפוזה, עד שהנהלת המוסד לא הספיקה לשלם לו את משכורתו האחרונה.
מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל לא שכח את החוב. כאשר עלה לארץ והחל להקים מחדש את עולם התורה שנחרב, יצא בעצמו לחפש את המורה ברחבי הארץ. כשנשאל מדוע הוא טורח כל כך, השיב כי לכל עובדיו שילם תמיד עד הפרוטה האחרונה, ורק למורה זה לא הספיק לשלם בשל מנוסתו הבהולה. כאשר איתר אותו לבסוף, שילם לו לא רק את המשכורת שנותרה חייבת, אלא את מלוא הפיצויים המגיעים לו על כל שנות עבודתו.
הגר"א כהנמן שיתף גם בחוויות מביקור שערך בעצמו בעיר פוניבז' ובמקומות שבהם פעל העולם היהודי של ליטא שנחרב. באחד המקומות, מבנה סמינר "בית יעקב" ההיסטורי, יצאה לקראת המשלחת מנהלת המקום. כשראתה את הרבנים בלבושם המסורתי, נבהלה ומיהרה להבהיר: "זה לא אנחנו שעשינו את זה. הרוסים הם שהרסו ושינו כאן את המבנה. אנחנו שומרים כאן".
במקום נוסף הגיעה המשלחת אל מבנה הישיבה הקטנה של פוניבז', שבו למדו במשך שנים תלמידי חכמים. כיום פועלת במקום מאפייה מקומית, ועובדיה עמדו בפתח וסירבו לאפשר לחברי המשלחת להיכנס פנימה.
מתוך המסמכים זיהה הגר"א כהנמן שמות של דמויות שפעלו לצד סבו הקדוש, ביניהן רבי אברהם ברוך זצ"ל, שהיה מנשיאי הקהילה וחותנו של רבי יוסף צ'ולק, לצד תלמידים ומקורבים שדבקו ברב ובישיבה. הוא סיפר גם על מכתב שנשלח אל סבו ממחנה עקורים מיד עם תום מלחמת העולם השנייה: תלמידים ששרדו את התופת שמעו כי רבם נמצא בארץ ישראל, ומיהרו לכתוב אליו.
לדברי נשיא הישיבה, המכתב ביטא קשר שנותר חי גם לאחר שהישיבה, הקהילה והעיר היהודית כולה נחרבו. הגר"א כהנמן הודה לח"כ מקלב על הבאת המסמכים ועל פעילותו מול שגרירות ליטא.
ח"כ מקלב אמר כי מעבר לחשיבותם ההיסטורית, המסמכים מחזירים לחיים פרק נוסף מעולם התורה שפעל בליטא, ומנציחים את מפעלו של מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל עוד בטרם עלה לארץ והקים מחדש את הישיבה.
0 תגובות