הפעיל החילוני נאור נרקיס פרסם לאחרונה ברשתות החברתיות את תרחיש הבחירות המועדף עליו. בפוסט שפרסם תיאר נרקיס במפורש כיצד הוא מקווה לראות את כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות נשחק – לא באמצעות שכנוע של המצביעים, אלא באמצעות פיצול פנימי והצבעה למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.
"איזה אדיר זה יהיה אם מפלגת הציבור החרדי מקבלת 1.5% מהקולות, מורידה ככה לש״ס וליהדות התורה איזה 2 מנדטים, ובנוסף וינטר מקבל איזה 140,000 קולות, כמעט כמעט, ולא עובר את אחוז החסימה", כתב נרקיס. "ככל שיותר אנשים יצביעו ככה התרחיש הזה קרוב יותר למימוש! כמות החרדים בכנסת תצנח".
נרקיס, שזכה לכותרות בעבר בשל פעילות אקטיבית לחילון צעירים מבתצים חרדיים, והתמודד ברשימת 'הדמוקרטים', משרטט בהודעתו תרחיש מדויק המבוסס על מנגנון אחוז החסימה ופיצול קולות בתוך הציבור החרדי.
המספרים מאחורי התרחיש
הניתוח שמציג נרקיס נשען על שיטת הבחירות ואחוז החסימה. על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, בפנקס הבוחרים לבחירות הקרובות נרשמו 7,331,981 בעלי זכות בחירה. בהתבסס על שיעורי הצבעה מוערכים, אחוז החסימה העומד על 3.25% מהקולות הכשרים צפוי להסתכם בכ-160,000 קולות ויותר.
התרחיש שמתאר נרקיס מבוסס על שני מרכיבים מרכזיים: ראשית, מפלגה מגזרית חדשה כמו מפלגת "הציבור החרדי" או "אחי" שמשיגה 1.5% מהקולות – כ-70,000 קולות – כמות השווה כמעט לשני מנדטים שנלקחים ישירות ממאגר המצביעים של ש"ס ויהדות התורה. אם המפלגה אינה חוצה את 3.25%, שני המנדטים הללו נעלמים לחלוטין מכוחו של הציבור החרדי.
שנית, רשימה כמו יוזמה בראשות עופר וינטר שגורפת 140,000 קולות – מתחת לרף החסימה של כ-160,000 – מותירה קולות אלו "מבוזבזים" ונמחקים לחלוטין מחלוקת המנדטים. במקרה כזה, קולות שיועדו למפלגה דתית-לאומית נזרקים למעשה לפח.
עבור הציבור החרדי, הפוסט של נרקיס אינו חידוש אידיאולוגי, אך הוא משרטט בבהירות את המלכודת הפוליטית: התקווה של מתנגדי המגזר אינה מבוססת על שינוי עמדות בקרב הציבור, אלא על נהירה אחר "אלטרנטיבות" ורשימות מחאה שלא יגיעו לרף המינימלי.
0 תגובות