מסמכים שלא פורסמו עד כה, ובהם התכתבויות בין בכירים ישראלים להנהגה הקטארית, חושפים את היקף המעורבות של ישראל במנגנון העברת הכספים מקטאר לרצועת עזה.
תחקיר שפרסם מגזין TIME מגלה כי ממשלות ישראל לא הסתפקו באישור העברת הסיוע, אלא היו שותפות בגיבוש המנגנון, בפיקוח על חלוקת הכספים ובמאמצים להבטיח את המשך פעילותו.
מאז השתלט חמאס על הרצועה בשנת 2007, הועברו אליה מקטאר סכומים שהצטברו לכמעט שני מיליארד דולר לאורך יותר מעשור. הכסף נועד למימון דלק וחשמל, לתשלומי משכורות ולסיוע כספי למשפחות פלסטיניות.
על פי התחקיר, מעורבותה הישירה של ישראל במנגנון התרחבה בתקופת בנימין נתניהו, שהממשלה בראשותו קידמה את הסדרי הסיוע ושמרה עליהם גם כאשר גורמים ישראלים מתחו בפומבי ביקורת על דוחא.
מכתב ראש המוסד לנסיך קטאר
אחת הראיות המרכזיות שמציג התחקיר היא מכתב משנת 2020 ששלח ראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני. במכתב הביע כהן הערכה לסיוע הקטארי לרצועה וכתב כי המאמצים ההומניטריים של המדינה תרמו תרומה חשובה לשיפור המצב ההומניטרי בעזה ולהבטחת היציבות והביטחון באזור.
התחקיר מצביע על הפער בין הביקורת הפומבית בישראל על מימון קטארי לעזה לבין שיתוף הפעולה שהתנהל מאחורי הקלעים.
בכירים אמריקנים לשעבר סיפרו למגזין כי במקרים מסוימים גורמים ישראלים גינו את העברת הכספים בפומבי, אך פנו לקטאר בערוצים פרטיים בבקשה לחדש את התשלומים.
עד שנת 2018 כבר העבירה קטאר לרצועה כ-1.1 מיליארד דולר, על פי נתונים שהובאו בפני שרים ישראלים ודווחו בעיתון "הארץ". באותה שנה דרשה קטאר תיעוד רשמי של ההסדרים, לאחר שגורמים ישראלים האשימו אותה במימון חמאס. בעקבות זאת גובש מנגנון מסודר יותר, בהשתתפות ישראל, קטאר והאו"ם.
במסגרת ההסדרים, קטאר מימנה רכישת דלק וחשמל מישראל, העבירה כספים לפרויקטים ברצועה באמצעות האו"ם וסיפקה תשלומים חודשיים למשפחות נזקקות. על פי גורמים ישראליים ואמריקניים המצוטטים בתחקיר, ישראל הייתה מעורבת בבדיקת הזכאות של המשפחות ובפיקוח על מנגנון החלוקה. בחלק מהמקרים הועבר הסיוע באמצעות תוכנית המזון העולמית, והזכאים קיבלו הודעות טקסט לפני איסוף הכסף בנקודות שנקבעו לכך.
באוגוסט 2021 חתמה קטאר על הסכם נוסף, שבמסגרתו הוקצו 40 מיליון דולר לתוכנית סיוע לכמעט 100 אלף משפחות פלסטיניות. כל משפחה זכאית הייתה אמורה לקבל 100 דולר בחודש במשך ארבעה חודשים.
גם ממשלות אחרות תמכו בהסדר
על פי גורמים שכיהנו בממשלים האמריקניים של דונלד טראמפ וג'ו ביידן, מנגנון הסיוע זכה לתמיכה גם מצד גורמים פלסטיניים, האו"ם ומדינות אירופיות. עם זאת, בתחקיר מובעת ביקורת על המבנה שנוצר, שבו ישראל וחמאס החזיקו, בדרכים שונות, ביכולת להשפיע על זרימת הסיוע לאזרחים.
אחד הגורמים המעורבים בתהליך תיאר זאת כך: "נתניהו וחמאס מחזיקים למעשה בברז". לדבריו, חמאס יכול היה להגביל את המנגנון כדי להפעיל לחץ פנימי, ואילו ישראל יכלה להשתמש בו כמנוף לחץ מול הארגון. גורמים המעורבים בדיונים סברו כי נדרש מנגנון חלופי שיחזק את האוכלוסייה האזרחית ויאפשר לה להתקיים בלי להיות תלויה בחמאס או בממשלת ישראל.
גם לאחר שנתניהו איבד את השלטון ב-2021, המדיניות לא הופסקה. נפתלי בנט, שכשר חינוך בממשלת נתניהו התנגד להעברת הכספים וכינה אותה "דמי חסות", ביטל את שיטת העברת המזומנים במזוודות, אך לא עצר את כלל הסיוע הקטארי לרצועה. על פי התחקיר, גם בתקופת ממשלת בנט ביקשה ישראל לשמר את ההסדר הקיים.
אחד הפרטים המשמעותיים בתחקיר נוגע לשבועות שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. על פי דיווח קודם של הניו יורק טיימס, ראש המוסד דוד ברנע הגיע לדוחא כשבועיים לפני המתקפה וביקש מקטאר לחדש את מימון הסיוע לעזה.
גורמים המעורבים בשיחות סיפרו כי הקטארים הסכימו, אך הבהירו כי מבחינתם מדובר בחידוש האחרון. ברנע ביקש להאריך את ההסדר בחודשיים נוספים, מתוך תפיסה שהמשך הסיוע לאזרחים עשוי להעניק לחמאס אינטרס לשמור על שקט ולספק לישראל מנוף להשפעה על התנהלותו. הצדדים התכוונו לבחון בהמשך את התנהגות חמאס ולגבש מנגנון יציב יותר.
המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ונחטפו 251, שינתה את התמונה לחלוטין. המדיניות שנבנתה לאורך שנים בידי ממשלות ישראל, בשיתוף קטאר וגורמים בינלאומיים, הפכה מאז למוקד של ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה.
מבקריו של נתניהו טוענים במשך שנים כי הוא העדיף לשמר את שלטון חמאס בעזה כדי למנוע איחוד בין הרצועה, הנשלטת בידי חמאס, לבין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, בהובלת פת"ח. לפי הטענה, פיצול ההנהגה הפלסטינית הקשה על קידום הסדר מדיני והותיר את הסוגיה הפלסטינית ללא פתרון.
בתחקיר מוזכרות גם אמירות שיוחסו לנתניהו בישיבת הליכוד בשנת 2019, שלפיהן מי שרוצה למנוע הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כספים אליו. נתניהו הכחיש שאמר את הדברים בריאיון ל-TIME בשנת 2024, וטען כי מטרת המימון הייתה למנוע אסון הומניטרי ולשמר תפקוד אזרחי בסיסי ברצועה, לרבות מערכות מים, ביוב ובתי ספר.
משרד ראש הממשלה סירב להגיב לתחקיר. במקביל, קטאר דחתה את הטענות שלפיהן הסיוע שלה נועד לממן את חמאס. דובר מטעם משרד התקשורת הבינלאומי של קטאר מסר למגזין כי כל הסיוע הכספי והציוד ההומניטרי הועברו באמצעות מנגנונים שתואמו עם ישראל ועם שותפים בינלאומיים.
התחקיר מגיע על רקע הסערה הפוליטית בישראל סביב פרשת קטאר ומעורבותם של מקורבי נתניהו. כפי שדווח, יועצו של ראש הממשלה, יונתן אוריך, ביקש מ-ChatGPT לגבש תוכנית אסטרטגית לשיפור תדמיתה של קטאר. בעקבות החשיפה, צחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, איים בתביעה נגד גדי איזנקוט בעקבות קמפיין בחירות שקישר אותו לקטאר.
0 תגובות