לפעמים דווקא הפרויקטים הקטנים ביותר מספרים את הסיפור הגדול. במקרה של אאודי, הסיפור הזה מתחיל במכונית קטנטנה משנת 1971, שנשכחה במשך עשרות שנים, ומסתיים ביצירה חשמלית בוהקת, רחבה ואגרסיבית, שנבנתה לא על ידי מחלקת קונספטים יוקרתית אלא על ידי 12 חניכים צעירים במפעל נקרזולם שבגרמניה.
הפרויקט נקרא Audi EP4, ושמו מסביר כמעט הכול: האות E מסמלת הנעה חשמלית, ואילו P4 מתייחס ל-NSU Prinz 4, הדגם המקורי שעליו התבססה המכונית. אאודי הציגה את המכונית במסגרת חגיגות 150 שנה לאתר הייצור בנקרזולם, מקום שהחל את דרכו ב-1873 בייצור מכונות סריגה, ובהמשך הפך לאחד האתרים החשובים בהיסטוריה של תעשיית הרכב הגרמנית.
הבחירה ב-NSU Prinz לא הייתה מקרית. לפני שאאודי הפכה למותג המוכר כיום, NSU הייתה יצרנית רכב גרמנית עצמאית, ובהמשך נבלעה בתוך קבוצת פולקסווגן ומוזגה עם Auto Union. ה-Prinz יוצר בנקרזולם בין השנים 1961 ל-1973, ולכן הפך לבסיס סמלי במיוחד לפרויקט שמבקש לחבר בין עבר, מורשת ועתיד חשמלי.
המכונית המקורית הייתה רחוקה מאוד מכל דימוי ספורטיבי מודרני. מאחור שכן מנוע בנזין דו-צילינדרי צנוע עם כ-30 כוחות סוס בלבד. החניכים של אאודי שלפו אותו החוצה, ובמקומו התקינו מנוע חשמלי בהספק של 240 כוחות סוס שמקורו באאודי e-tron משנת 2020. את הסוללה לקחו מאאודי Q7 TFSI e quattro פלאג-אין, והיא הותקנה מלפנים, באזור שבו שכן בעבר מכל הדלק.
התוצאה היא לא עוד שיפוץ נוסטלגי, אלא שינוי אופי מוחלט. ה-Prinz הקטנה, שנולדה כמכונית עממית ופשוטה, קיבלה יחס הספק כמעט דמיוני ביחס למידותיה. כדי להתמודד עם הכוח החדש, החניכים לא הסתפקו בהחלפת מנוע. הם חיזקו את המרכב, טיפלו בנקודות חלודה, והשתמשו ברצפה, בבלמים ובסרנים שמקורם באאודי A1.
גם מבחינה עיצובית, ה-EP4 לא מנסה להסתיר את המהפך שעברה. קווי המרכב המרובעים של ה-Prinz נשמרו, אבל סביבם נבנה מופע הרבה יותר שרירי. בתי הגלגלים הורחבו, חלקם הודפסו בתלת-ממד, החזית קיבלה פתחי אוורור גדולים ותאורת LED מודרנית, והצביעה משלבת אפור Suzuka עם שחור Brilliant ונגיעות צהובות בולטות. מאחור מופיע כנף גדולה, שאינה מחוברת ישירות למרכב אלא לכלוב ההתהפכות, כשהתומכות שלה עוברות דרך החלון האחורי.
אחד הפרטים היפים בפרויקט הוא האופן שבו אאודי שמרה על רמזים לעולם הישן. תא המטען האחורי, למשל, יכול להישאר פתוח למחצה כדי לאפשר קירור טוב יותר למערכת החשמלית, אבל גם כדי להזכיר מכוניות מרוץ היסטוריות שהתבססו על NSU Prinz 1000. בעבר, מכסה פתוח חשף קרבורטורים ומנוע בנזין נושם. כאן הוא חושף מערכת חשמלית מודרנית.
ה-EP4 אינה מיועדת לייצור סדרתי, ואאודי אינה מציגה אותה כרמז ישיר לדגם עתידי. היא יותר הצהרה תרבותית וטכנולוגית: שיעור חי בהיסטוריה של המותג, בתכנון רכב, בשיקום מכוניות קלאסיות ובהנעה חשמלית.
דווקא משום שהיא אינה מוצר מסחרי, ה-EP4 מצליחה לעורר עניין. אין כאן ניסיון למכור עוד קרוסאובר חשמלי או להציג עוד אבטיפוס מלוטש מדי. במקום זאת, אאודי לקחה מכונית ישנה, זוויתית וכמעט נשכחת, והעניקה לה חיים חדשים. היא הפכה אותה ממכונית קטנה של עידן הנס הכלכלי הגרמני למעין צעצוע חשמלי קיצוני - אבל עם אופי.
0 תגובות