בית הדין הרבני העליון של חסידות חב"ד בארץ הקודש הגיש השבוע בקשה דחופה לבית המשפט למתן צווי ביניים וצווים ארעיים, בדרישה לעצור לאלתר את כלל עבודות הבנייה, החפירה והסלילה המתבצעות בחלקת חב"ד ההיסטורית בבית העלמין העתיק בעיר האבות חברון.
על פי הנטען בעתירה המפורטת, המועצה המקומית חברון וגורמים הפועלים יחד עימה יזמו ומבצעים בשטח עבודות עפר נרחבות, ביניהן סלילת דרך גישה המונחת על גבי סוללת עפר (המכונה "רמפה"), הצבת קרוואנים ומבנים, והנחת תשתיות שונות. העבודות, כך נטען, נמשכות גם בימים אלה, ולמרבה הצער אף שוכנו במקום משפחות מתיישבים.
בחב"ד מדגישים כי טרם הפנייה לערכאות נעשו פניות חוזרות ונשנות לכל הגורמים הרלוונטיים. הרב יצחק דב גלבשטיין, בא כוחם של רבני חב"ד, ניהל שיחות בדרכי נועם עם כל המעורבים בעניין, אך למרבה הצער הדברים לא נשמעו והעבודות נמשכו בניגוד להסכמות שהושגו. משלא נותרה ברירה, הוחלט לפנות לבית המשפט.
החלקה נשוא המחלוקת היא החלקה האשכנזית ההיסטורית של בית העלמין היהודי העתיק בחברון, המשמשת את הקהילה החסידית זה כמאה ושבעים שנה. במקום קבורות דמויות מרכזיות בתולדות החסידות והיישוב היהודי בעיר, ובראשן הרבנית מנוחה רחל סלונים ע"ה, בתו של האדמו"ר האמצעי ונכדתו של בעל התניא, שהנהיגה את הקהילה בחברון במשך עשרות שנים.
בנוסף קבורים במקום רבנים חב"דים נוספים, ביניהם הרב שמעון מנשה חייקין ע"ה והרב הלל משה גלבשטיין ע"ה. בית העלמין חולל קשות בתקופת השלטון הירדני, ושוקם בעמל רב לאחר מלחמת ששת הימים בהובלת פרופ' בן ציון טבגר ז"ל.
בעתירה מפורט כיצד לאורך השנים הוכר מעמדה הבלעדי של חסידות חב"ד בכל הנוגע לניהול, שימור ופיתוח החלקה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה. אף הוקמה ועדת היגוי מכוח החלטת ממשלה שהקצתה תקציבים ייעודיים לשיקום בית העלמין.
רבני חב"ד מציגים בעתירה תשתית ראייתית, מקצועית והלכתית נרחבת. במרכזה עומדת חוות דעתו של הגאון הרב יעקב רוז'ה, חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת כבוד המת, שקבע באופן חד-משמעי לאחר סיור בשטח ועיון במפות ובממצאים כי השטח מלא קברים ודינו כבית קברות לכל דבר, ועל כן אסור לסלול בו דרך או להניח בו מבנים.
בהבהרה מאוחרת יותר עמד הרב רוז'ה על כך שיש לפרק את הרמפה עד למפלס האדמה המקורי ולעצור את כל העבודות בשטח. לחוות דעת זו הצטרפו עמדותיהם של בית הדין צדק של העדה החרדית, רבנים נוספים, וכן חוות דעת מקצועיות שהזהירו מפני פגיעה במערות קבורה ובקברים מתקופות שונות הנמצאים מתחת לתוואי הדרך. גם האדריכל אבנר סגל והארכיאולוג יהושע לביא קבעו, על פי הנטען בעתירה, כי קיימת סבירות גבוהה שמדובר בשטח קבורה קדום. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אורי קידר ועופר שכטר.
מטעם המועצה המקומית חברון נמסרה תגובה מפורטת: "בית העלמין האשכנזי העתיק בחברון מנוהל על ידי המועצה הדתית בחכירה ל-99 שנים מטעם המינהל האזרחי. אכן בבית העלמין נבנה כולל על ידי תנועת חב"ד באישור המועצה הדתית. הכולל ללא היתר בניה אך אנו מסייעים למועצה הדתית להסדיר היתר בניה למקום. כחלק מהתוכנית שביקשו חב"ד לקדם במקום, הונחה רמפת נגישות במקום שנמצא בחפירות בדיקה בפיקוח הלכתי של ראש חברא קדישא, ללא חשש קברים. מצ"ב תוכניות פיתוח שקיבלנו מחב"ד".
עוד נטען בתגובה: "מיקום הקברים העתיקים ידוע במדידות ותמונות טרם השחיתו הירדנים את בית העלמין העתיק. באדמות היהודים שנקנו על ידי הקהילה הספרדית, מחוץ לבית העלמין נמצא בית ספר ערבי ושכונה יהודית. גורמים המזוהים עם תנועת חב"ד הגישו בקשה (בהמשך לבקשה דומה מטעם תנועת 'שלום עכשיו') שעיריית חברון הערבית תפנה את השכונה היהודית בטענה שהיתר הבניה באדמות מינהל אלו לא הוסדרו. המועצה המקומית חברון פועלת להסדרת היתר זה, כחלק מהסדרת תב"ע שלא עודכנה משנת 1944. מהלך זה הינו חלק מהמהלך הגדול לחזרה לשאר אדמות היהודים שנגזלו מאיתנו באזור על ידי הערבים. עוד נציין שגם בשכונה זו, כמו בשכונות אחרות בחברון, המועצה מבצעת בדיקות הלכתיות קפדניות בתיאום עם המועצה הדתית".
0 תגובות