מליאת הכנסת בחרה הבוקר (רביעי) בעו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה העשירי של מדינת ישראל. בתום הצבעה חשאית שנערכה מאחורי פרגוד, התברר כי ראבילו זכה ברוב מיוחס של 61 חברי כנסת, מול 57 למועמד האופוזיציה, השופט בדימוס יוסף אלרון.
התוצאה מהווה הישג פוליטי משמעותי עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי הקואליציה, שהפעילו בימים האחרונים לחץ ממוקד על חברי סיעותיהם להבטיח את הבחירה. ראבילו ייכנס לתפקידו ב-4 ביולי 2026 עם סיום כהונתו של המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, ויכהן קדנציה אחת קבועה של שבע שנים.
דרמה בדקות האחרונות: ש"ס נסוגה למען האחדות
הבוקר, ברגעים שקדמו להצבעה, התרחשה דרמה פוליטית כאשר סיעת ש"ס הודיעה באופן מפתיע על משיכת מועמדותו של ח"כ מיכאל מלכיאלי לחברות בוועדה למינוי דיינים. המהלך בא בעקבות אולטימטום שהציבה יהדות התורה, שאיימה להפיל את מועמדותו של ראבילו אם ש"ס לא תסוג.
בהודעה רשמית נימקה ש"ס את הנסיגה בצורך באחדות חרדית: "בתקופה בה עולם התורה נרדף באופן אכזרי ולאור האתגרים הרבים הנוספים, כעת דרושה אחדות של היהדות החרדית בנושאי חוק המעונות, חוק יסוד לימוד התורה ורפורמת הכשרות. גדול השלום ואין כלי המחזיק ברכה אלא השלום", נכתב בהודעה.
הסאגה הדרמטית בתהליך הבחירות
ההכרעה הדרמטית הגיעה בתום יום מורט עצבים, שהחל כבר בשעות הבוקר בסבב הצבעה ראשון ומותח. עם פתיחת המעטפות התברר כי השופט יוסף אלרון היה כפסע מניצחון, לאחר שגרף 60 קולות – מרחק של קול בודד מהרוב המוחלט הנדרש, בעוד יריבו, עו"ד מיכאל ראבילו, זכה ל-57 קולות בלבד.
צייד במסדרונות הכנסת
אי-ההכרעה הציתה מיד חילופי האשמות קולניים; באופוזיציה הפנו אצבע מאשימה לעברו של ח"כ ירון לוי, שפרש לאחרונה מסיעת "יש עתיד". לטענתם, החלטתו להימנע – כפי שרמז בפוסט שפרסם מוקדם יותר שבו קרא לדחות את הבחירות – היא שקבעה את התוצאה ומנעה את הכרעת המרוץ כבר בשלב הראשון.
האירוע הידרדר לעימות חזיתי בסיבוב השני, כאשר ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הכריזה בגלוי כי בכוונתה לצלם את פתק ההצבעה שלה מאחורי הפרגוד. בהמשך אף נצפו ח"כים מהקואליציה נכנסים להצביע עם מצלמות וידאו פתוחות, בניסיון להוכיח את נאמנותם לעורך דינו של ראש הממשלה.
פיצוץ במליאה והתערבות משפטית
הצעד חולל סערה רבתי: חברי אופוזיציה, ובראשם ח"כ נעמה לזימי, זינקו ממקומותיהם בצעקות על "פגיעה אנושה בדמוקרטיה". הרוחות התלהטו עד כדי כך שיו"ר הישיבה, נאלץ להקפיא את ההצבעה לחלוטין ולזמן התייעצות משפטית דחופה, שבסיומה נפסל הסיבוב והוטל איסור על הוראה לחכי"ם לצלם את עצמם.
ההחלטה לאפס את המונים ולהתחיל מחדש הובילה לסיבוב שלישי, אך גם שם המתח לא שכך: דקות לפני הפתיחה, נקלעה הקואליציה ללחץ כבד מחשש שחלק מחבריה כבר עזבו את המשכן וביקשה דחייה של רבע שעה כדי לגייסם בחזרה. רק לאחר מרוץ מורט עצבים נגד השעון, ניגשו חברי הכנסת לקלפי בפעם האחרונה והביאו את הסאגה לסיומה.
מי הוא עו"ד מיכאל ראבילו?
עו"ד מיכאל ראבילו (58) מגיע מרקע משפחתי מושרש בעולם המשפט. הוא בנו של פרופ' מרדכי אלפרדו ראבילו, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית צפת, ונכד ונין של עורכי דין מצליחים באיטליה.
ראבילו השלים את תואריו הראשון והשני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם פעל כחבר מערכת בכתב העת "משפטים" וכעוזר מחקר בתחומי החוזים, הראיות והמשפט החוקתי. את התמחותו ביצע אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון זצ"ל.
בשנת 1994, לאחר שהוסמך, הצטרף למשרד עורכי הדין "א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות'", שם צמח לאורך השנים והפך לשותף בכיר המוביל תיקי ליטיגציה מורכבים בתחום האזרחי והמסחרי.
איש אמונו של ראש הממשלה
במהלך השנים הפך ראבילו לאחד מאנשי המקצוע המקורבים והמוערכים ביותר על ידי בנימין נתניהו. מעבר לייעוץ שוטף, הוא הוביל את הייצוג המשפטי של נתניהו ושל תנועת הליכוד בכמה מהצמתים החוקתיים והפוליטיים הרגישים ביותר בשנים האחרונות.
בין היתר, ייצג ראבילו את ראש הממשלה בעתירות לבג"ץ בעניין מינויו של אריה דרעי לשר, בדיונים על כשירותו של נתניהו לכהן תחת כתב אישום, ובעתירות המורכבות בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לאחרונה אף ניהל מטעם הליכוד את המשא ומתן הקואליציוני שהוביל לצירופו של גדעון סער לממשלה.
נתניהו אף הציע לו בעבר לכהן כמזכיר הממשלה, אך ראבילו העדיף להישאר במגזר הפרטי. מועמדותו לתפקיד המבקר קודמה באופן אקטיבי על ידי לשכת ראש הממשלה לאחר פרישתו מהמרוץ של פרופ' דניאל הרשקוביץ.
האתגר הבא: הסדר ניגוד עניינים רחב
מועמדותו של ראבילו עוררה ביקורת ציבורית ומשפטית רבה בשל זיקתו ההדוקה לדרג המבוקר. באופוזיציה ניסו לקדם את מועמדותו של השופט בדימוס אלרון כמשקל נגד, אך יחסי הכוחות במליאה הכריעו את הכף לטובת מועמד הקואליציה.
עם כניסתו הרשמית ללשכת מבקר המדינה בחודש הבא, האתגר המקצועי המיידי של ראבילו יהיה ניסוחו של הסדר ניגוד עניינים רחב היקף. בשל עבודתו ארוכת השנים עם ראש הממשלה, שרים בכירים, משרדי ממשלה וגופים עסקיים גדולים שיוצגו על ידי משרדו, ראבילו צפוי להיות מנוע מלעסוק באופן ישיר בביקורת על שורה ארוכה של נושאים ואישים בצמרת השלטון.
תחומי אחריות אלו יועברו לסגניו או למנהלי החטיבות במשרד המבקר, במסגרת הסדר שיידרש לעבור אישור משפטי ופיקוח ציבורי.
סערת הצילומים והיעדרויות והגינויים
לצד הדרמה במליאה וסבבי ההצבעה החוזרים, תשומת הלב הופנתה לח"כים שנעדרו. ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) תקפה בציוץ ברשת החברתית את ח"כ אלי דלל מהליכוד, וכתבה כי הוא זה שהוביל את מחנה אלרון ובסוף לא הגיע להצביע. אלא שבפועל התברר כי דלל שהה לצד אשתו שנמצאת בטיפולים רפואיים קשים, בעוד מרכזת האופוזיציה סירבה לקזז אותו למרות שהייתה מודעת למצב הבריאותי.
בכירי האופוזיציה: "פרומו לגניבת הבחירות לכנסת"
ניסיונות התיעוד מאחורי הפרגוד הציתו תגובות חריפות מצד ראשי המפלגות. ח"כ מרב מיכאלי הגדירה את האירועים כ"ביזיון עברייני ולא חוקי" המהווה פרומו לבחירות הכלליות, ואילו ח"כ גדי איזנקוט תקף: "קואליציית נתניהו בקדימון לבחירות 2026: כשאין רוב, כל שנותר הוא רק לעקוף את החוק ולפגוע בטוהר הבחירות".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, עקץ בחריפות וטען כי "נתניהו מנסה להפוך גם את בית המחוקקים לבית הסמרטוטים. צפון קוריאה זה כאן!". ח"כ אפרת רייטן הצטרפה למתקפה וכינתה את הליכוד "מפלגה של מושחתים וסמרטוטים", תוך שהיא מזכירה שנתניהו העמיד את עורך דינו הפרטי כמועמד לתפקיד המבקר.
הפגיעה בחופש המצפון וההאשמות במאפיה
חברי הכנסת הלינו על רמיסת ההליך הדמוקרטי. ח"כ אלעזר שטרן קבל על כך שהקואליציה שוברת את אחד ההליכים הבודדים שמאפשרים הצבעה לפי המצפון תחת הגנת הפרגוד, והגדיר זאת כ"בושה לממשלת החורבן". ח"כ נעמה לזימי החריפה את הטון והאשימה: "במאפיה אין חוק. יש רק נאמנות לראש. גואטה מתעד בווידאו – אחרת ראש ארגון הפשע יטפל בו".
את שרשרת הגינויים חתם ח"כ איימן עודה שערך השוואה ליוזמות העבר של ראש הממשלה: "פעם הוא רצה לצלם את האזרחים הערבים בקלפיות, היום הוא רוצה לצלם את המשרתים שלו כשהם מצביעים בכנסת". עודה סיכם כי הוא מקווה לצלם את נתניהו ביציאתו הסופית ממשרד רה"מ "אל פח האשפה של ההיסטוריה".
רקע פוליטי סוער
הבחירה מגיעה על רקע משבר פוליטי עמוק בקואליציה. לפני ימים ספורים, הקואליציה נאלצה למשוך את כל הצעות החוק שהיו אמורות לעלות להצבעה, בעקבות הכרעת ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א שהורה לחברי הכנסת של דגל התורה לפעול לפירוק הגוש.
המתיחות בין המפלגות החרדיות לראש הממשלה הגיעה לשיא כאשר יו"ר ש"ס אריה דרעי הטיל את האחריות למשבר ישירות על כתפיו של נתניהו, וטען כי "ראש הממשלה אשם בתקרית עם הרב לנדו ובמכתב החריף נגד הגוש".
למרות המתיחות, הצליחה הקואליציה לגייס את הרוב הנדרש לבחירת ראבילו, במהלך שמסמל את יכולתה להתגבר על חילוקי דעות פנימיים בסוגיות קריטיות. כאמור, ראבילו ייכנס לתפקידו ב-4 ביולי 2026, כאשר עיני הציבור תהיינה נשואות לשאלה כיצד יצליח לנווט בין תפקידו המקצועי לבין הקשרים האישיים והפוליטיים שליוו אותו עד כה.
0 תגובות