סערה פוליטית וציבורית חסרת תקדים פרצה בארצות הברית בעקבות חשיפת תוכנית דרמטית של ממשל טראמפ, שנועדה לפעול נגד מיליוני בני אדם באמצעות "מחיקה בירוקרטית" במקום גירוש פיזי. על פי תחקיר של עיתון ה"וושינגטון פוסט", המסתמך על מסמך מודלף בן 49 עמודים ועל עדותו של מדליף בכיר, הממשל בחן מנגנון במסגרתו ישונו נתוניהם של כ-2.7 מיליון בני אדם במאגרי המידע הממשלתיים ויוגדרו כמתים – צעד שמשמעותו שיתוק כלכלי ואזרחי מוחלט בתוך ימים ספורים.
הרעיון שעמד בבסיס התוכנית התבסס על ניצול מאגר הפטירות הלאומי של ארה"ב (Death Master File), עליו מסתמכים מדי יום בנקים, חברות ביטוח, מעסיקים, רשויות המס וגופים פיננסיים. על פי התוכנית, העברת שמותיהם של מיליוני בני אדם למאגר זה הייתה מובילה לשרשרת חסימות מיידית: הקפאת חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, שליחת התראות למעסיקים על "פטירת" העובד ועצירת משכורות, וביטול קצבאות, ביטוחי בריאות וחוזי שכירות.
על פי הדיווח, מטרת המהלך הייתה כפולה: לגרום לחלק מהאנשים לעזוב את תחומי ארצות הברית מרצונם בשל הפגיעה הקשה באיכות חייהם, ולאלץ אחרים להגיע פיזית למשרדי הממשלה כדי לנסות ולתקן את "הטעות" – ובכך לאפשר לרשויות לאתר אותם ולפעול נגדם באופן ממוקד. הדיווח מעורר דאגה עמוקה גם בקרב הקהילה הישראלית הגדולה בארה"ב, הכוללת רבבות ישראלים המחזיקים בגושפנקה חוקית לשהייה ועבודה במדינה.
הפקיד שסירב לשתף פעולה
במרכז הפרשה עומד ירמיה סקופילד, עובד ותיק במינהל הביטוח הלאומי האמריקאי (SSA), המשרת בסוכנות כ-25 שנה ונחשב לאחד האחראים המרכזיים על מערכות המידע שלה. עמיתיו של סקופילד מתארים אותו כפקיד מקצועי וא-פוליטי לחלוטין. לפי עדותו, החשד שלו התעורר בתחילת שנת 2025, עם הגעתם של נציגי הגוף הממשלתי החדש DOGE (המחלקה להתייעלות ממשלתית) למשרדי הסוכנות.
סקופילד, שברך תחילה על היוזמה לשדרוג המערכות המיושנות, סיפר כי הנציגים החלו לדרוש גישה למאגרי מידע רגישים במיוחד והפגינו עניין חריג בנתונים אישיים של מיליוני אזרחים. נקודת המפנה חלה כאשר המשרד לביטחון המולדת (DHS) העביר למינהל הביטוח הלאומי רשימה ובה 2.7 מיליון שמות, בצירוף הנחיה חריגה: להזין את כולם במאגר הפטירות הלאומי.
"כולם היו בחיים – כולל קטינים ואלמנות"
סקופילד החליט לבצע בדיקה מדגמית מיוזמתו ושלף 25 שמות אקראיים מתוך הרשימה. הממצאים, לדבריו, היו חד-משמעיים: כל האנשים שנבדקו היו בחיים. חלקם היו אזרחים אמריקאים מן המניין ואחרים בעלי מעמד קבע חוקי, בהם קטינים ואלמנות המקבלות קצבאות כחוק. כאשר פנה לממונים עליו בדרישה לעצור את המהלך עד לבירור מקיף, נתקל בסירוב והופעל עליו לחץ כבד להמשיך בביצוע המשימה.
החלטתו להיחשף ככל הנראה גמלה בליבו במהלך שיחת ועידה פנימית, בה שאל אחד המשתתפים מהי מטרת המהלך. התשובה שניתנה – כי מדובר במנגנון לחץ שנועד לגרום להגירה מרצון או למשיכת האנשים למשרדי הממשלה לצורך איתורם – הבהירה לו כי מדובר בתוכנית מכוונת. כפי שדיווחנו לאחרונה, ממשל טראמפ מתמודד עם ביקורת גוברת על מדיניותו בתחומים שונים.
המשמעות הציבורית: כוח מוחלט בידי השלטון
מומחי טכנולוגיה ומערכות מידע ממשלתיות מזהירים כי תיקון טעות מדרגה כזו – גם במקרים שבהם המדינה מודה כי שגתה – עלול לקחת שבועות ארוכים ואף חודשים, ומותיר את האזרח חסר אונים מול מערכת פיננסית חסומה. חמור מכך, על פי הדיווח ב"וושינגטון פוסט", גרסה מצומצמת וניסיונית של המהלך כבר בוצעה בעבר, ואלפי אנשים חיים מצאו את עצמם רשומים כמתים ונאלצו לעבור הליך בירוקרטי מתיש כדי "להוכיח" שהם בחיים.
הפרשה הציתה מחדש את הוויכוח הסוער בוושינגטון סביב סמכויות הממשל הפדרלי והפיקוח על מאגרי המידע, המכילים מידע רפואי, פיננסי ותעסוקתי על מאות מיליוני בני אדם. בעוד תומכי המדיניות טוענים כי הצלבת המידע חיונית למאבק בפשיעה, בהונאות ובהגירה בלתי חוקית, המבקרים מזהירים מפני מדרון חלקלק שבו לחיצת כפתור אחת של פקיד ממשלתי יכולה למחוק את קיומו של אדם.
בשלב זה, גורמים רשמיים בממשל דוחים חלק מהטענות ומטילים ספק בפרשנות שהציג סקופילד, אולם קיומם של המסמכים והעובדה שמדובר בעדות של פקיד כה בכיר מבטיחים כי הפרשה תמשיך לטלטל את המערכת הפוליטית בארה"ב בתקופה הקרובה.
0 תגובות