ביום חמישי האחרון הוסרו השלטים מהקונסוליה הבריטית הכללית במזרח ירושלים. לאחר כמעט מאתיים שנות פעילות, מאז שנת תקצ"ט (1839), הודיע שר החוץ גדעון סער כי "הקונסוליה סיימה את תפקידה". עשרים דיפלומטים בריטים, ביניהם הקונסול הכללי עצמו, עוזבים את ישראל. במקומם יישאר "כוח משימה" מצומצם של שבעה דיפלומטים בלבד, שיפעל תחת השם החדש "UK Mission, Jerusalem", עם סמכויות מוגבלות ביותר.
ההסדר הושג ברגע האחרון, לאחר שבוע של מגעים אינטנסיביים וביקור חשאי של היועץ לביטחון לאומי הבריטי, ג'ונתן פאוול. שני הצדדים הציגו את ההסדר כהישג: ישראל הדגישה את סגירת הקונסוליה ואת העיקרון ש"לא ניתן לפעול נגד ישראל בלי תגובה הולמת"; בריטניה התעקשה שהבניין לא נסגר לחלוטין, שהנוכחות נמשכת וש"שירותים חיוניים" לפלסטינים יימשכו. איומים הדדיים על גירוש דיפלומטים – בריטניה איימה על 27 דיפלומטים ישראלים בלונדון – הוקפאו לעת עתה.
הרקע: סנקציות והתגובה הישראלית
העימות פרץ בח' בספטמבר, כאשר ממשלת הלייבור בראשות שר החוץ אד מיליבנד הודיעה על איסור ייבוא מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון, לצד הרחבת סנקציות על מי שמסייע לבנייה בהן. מיליבנד דיבר על "טיהור אתני" מצד מתנחלים ועל הפרה של החוק הבינלאומי. צרפת וקנדה הצטרפו למהלך דומה.
שר החוץ הבריטי שיגר תנחומים לישראל
סער הגיב מיד בארבעה צעדים: סגירת הקונסוליה במזרח ירושלים, הרחקת נציגים בריטים ממרכז התיאום הבינלאומי בעזה בקריית גת, הפסקת הכשרת כוחות הרשות הפלסטינית על ידי בריטניה, ואיסור כניסה על 12 בריטים שסווגו כמעורבים בפעילות אנטי-ישראלית או אנטישמית. "מי שפועל נגד ישראל – ישראל תפעל נגדו", הדגיש שר החוץ.
מתחת לפני השטח של העימות הדיפלומטי ריחף איום כבד הרבה יותר: צמצום או ניתוק של שיתוף הפעולה המודיעיני בין המוסד, השב"כ ואמ"ן לבין MI5, MI6 ו-GCHQ. מומחים מגדירים את הקשר הזה כאינטרס אסטרטגי עליון – בעיקר עבור בריטניה.
מיליבנד עצמו חזר והדגיש כי שיתוף הפעולה המודיעיני חייב להימשך, במיוחד מול האיום האיראני. מקורות ביטחוניים בלונדון דיווחו כי מאז ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית וצעדים מדיניים נוספים, היקף העברת המידע מישראל כבר "צנח משמעותית" כאות אזהרה. לשעבר ראש תחנה בכיר ב-CIA הזהיר כי אם היחסים ימשיכו להידרדר, ישראל עלולה לנתק את השיתוף – ובריטניה תפסיד יותר, בזכות יכולות הסייבר והמודיעין הישראליות מול איראן.
שיתוף הפעולה הזה אינו תיאורטי. הוא הניב תוצאות מוחשיות שהצילו חיים. בשנת תשפ"ו (2026), ישראל העבירה למודיעין הבריטי מידע קריטי על מזימה איראנית לפגוע בבסיס חיל האוויר RAF Fairford, שבו שוהים מטוסי קרב אמריקניים. ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף כי האזהרה ניתנה סמוך מאוד להכרזת הסנקציות הבריטיות. החוקרים הבריטים עצרו חשודים והעריכו כי מדובר בניסיון הצתה גס בחסות איראן.
מקרה נוסף התרחש בשנת תשע"ה (2015), כאשר מודיעין מדויק מהמוסד הוביל את MI5 והמשטרה לפשיטה בנוטינג היל בצפון-מערב לונדון. נחשפו כ-3.5 טונות של אמוניום חנקתי – חומר נפץ עוצמתי שהיה אגור באריזות של קרחונים חד-פעמיים, מוכן לפיגועים. המקרה נשמר בחשאי זמן רב, ככל הנראה כדי לא לסכן את הסכם הגרעין עם איראן.
מקרים נוספים, בהם סיכול פיגועים מתוכננים נגד שגרירות ישראל ואתרים נוספים בלונדון, ממחישים את אותו דפוס: ישראל שומעת דברים שלונדון לא תמיד יכולה לשמוע.
ההסדר של אוקטובר תשפ"ז (2026) מנע משבר גדול יותר, אך לא ריפא את הקרע. היחסים בין שתי בעלות הברית הוותיקות הגיעו לשפל היסטורי תחת ממשלת הלייבור. ישראל הוכיחה שהיא מוכנה להגיב בנחישות על סנקציות חד-צדדיות; בריטניה גילתה עד כמה היא זקוקה למודיעין הישראלי מול איראן, חיזבאללה וארגוני טרור.
השאלה שנשארת פתוחה היא האם הדיפלומטיה תצליח לשקם את האמון, או שהמתיחות תמשיך לכרסם גם בחבל ההצלה הביטחוני – זה שכבר הוכיח את ערכו בהצלת חיי אזרחים וחיילים בריטים.
0 תגובות