בישיבת ממשלה חריגה שהתקיימה היום אישרו השרים קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, במטרה לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ מתבצע ללא החרגות וללא נגיעה בכספים הקואליציוניים, ומשקף את סדר העדיפויות הממשלתי הנוכחי: צורכי הביטחון בראש, גם במחיר פגיעה במשרדים אזרחיים.
משרד התחבורה ייאלץ לספוג את הקיצוץ הכבד ביותר – גריעה של 423 מיליון שקלים. משרד החינוך יאבד 354 מיליון שקלים, והמשרד לביטחון לאומי יקוצץ ב-224 מיליון. דרישות משרדי הרווחה והבריאות להחרגה נדחו. כל המשרדים משלמים, ללא יוצא מן הכלל.
מעבר לקיצוץ המיידי, הממשלה צפויה לאשר קיצוץ רוחבי נוסף של 0.5% מתקציב 2027 ואילך, בהיקף של כ-776 מיליון שקלים. הכסף מיועד למימון תשתיות וסוהרים עבור משפטי מחבלי הנוח'בה – מהלך שנועד לאפשר את העמדתם לדין של מי שביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר.
ההחלטה מתקבלת על רקע לחצים ממערכת הביטחון, הטוענת לצורך דחוף ברכש שאינו סובל דיחוי. עם זאת, היא מעוררת שאלות: האם קיצוץ רוחבי כזה, ערב בחירות ובתקופה שבה השירותים החברתיים כבר תחת עומס, הוא הדרך הנכונה? האם לא ניתן היה למצוא מקורות חלופיים – למשל בכספים קואליציוניים שטרם חולקו במלואם – לפני שפוגעים בחינוך, בתחבורה וברווחה?
גורמים במשרדי הממשלה שנפגעו מביעים דאגה. קיצוץ במאות מיליונים במשרד החינוך עלול להשפיע על תוכניות, כיתות ותמיכה בתלמידים. בתחבורה – פגיעה אפשרית בפיתוח תשתיות ובשירותים. במשרד לביטחון לאומי – פרדוקס: קיצוץ במשרד שאמור לחזק את הביטחון הפנימי כדי לממן ביטחון חיצוני. דחיית ההחרגות לרווחה ולבריאות מעמיקה את התחושה שהשכבות החלשות והשירותים הבסיסיים הם הראשונים לשלם את המחיר.
מצד שני, התומכים במהלך מדגישים את המציאות הביטחונית המורכבת שבה נמצאת ישראל. רכש דחוף, כך נטען, אינו מותרות אלא הכרח. גם ההיערכות למשפטי הנוח'בה נתפסת כחלק ממיצוי הדין ומהמסר למחבלים ולעולם. הקיצוץ הרוחבי, לטענתם, הוא הדרך היעילה והמהירה ביותר לגייס את המשאבים הנדרשים מבלי לפתוח מחדש את כל התקציב.
ההחלטה מדגישה את המתח המתמשך בין צורכי הביטחון לבין השירותים האזרחיים. היא מעלה שאלות על שקיפות – חלק מהרכש מסווג – על עדיפויות לטווח ארוך ועל האופן שבו מחליטים לקצץ: באופן שוויוני לכאורה, אך עם השפעות לא שוות על משרדים שונים ועל אזרחים.
כזכור, בחודש שעבר הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על היערכות לסבסוד נוסף במחירי הדלק, לאחר שהמחיר עלה שוב בעקבות משבר האנרגיה הגלובלי. ההוזלה הקודמת עלתה כ-300 מיליון שקלים בחודש לקופת המדינה. במקביל, בג"ץ עצר בחודש מאי תקציבים למוסדות חרדים שאינם מלמדים מתמטיקה ואנגלית, בסכום של 98 מיליון שקלים.
בימים הקרובים יתברר עד כמה הקיצוץ יורגש בשטח: האם יידחו פרויקטי תחבורה, האם ייפגעו תוכניות חינוך, והאם מערכת הרווחה והבריאות יצליחו לספוג את הגריעה בלי לפגוע בשירות. בינתיים, המסר מהממשלה ברור: כשצריך לממן ביטחון דחוף – כולם משלמים.
0 תגובות