שישה ימים לפני הבחירות, התקיים אתמול (שלישי) בירושלים מפגש סגור שבו התמודד ח"כ יצחק פינדרוס מ'דגל התורה' עם שאלות קשות וישירות מצד חרדים שביקשו להבין: מה עשתה יהדות התורה בפועל בקדנציה האחרונה, מדוע לא הצליחה לקדם פתרונות בסוגיות הבוערות, ומה ישכנע אותם להצביע למפלגה שוב.
השיחה התמקדה בשלוש סוגיות מרכזיות: תחושת הייצוג של המצביעים, חוק הגיוס ומשבר הדיור. המשתתפים לא הסתפקו בהסברים כלליים, אלא דרשו להבין מה השתנה בפועל ומה יש ליהדות התורה להציע לקראת הקדנציה הבאה.
"איפה אני ואתה מתחברים?" – שאלת הייצוג
אחד המשתתפים, שלמד בישיבה ומתפלל כיום בקהילה בגבעת שאול, העלה שאלה חדה: "אני לא מרגיש בשום צורה שחבר כנסת מדגל התורה הוא הנציג שלי. איפה הם עוזרים לי? איפה אני והם מתחברים?"
לדבריו, גם בתחום מוסדות החינוך הוא אינו רואה שותפות בין הנציגות הפוליטית לבין המוסדות שאליהם הוא מתכנן לשלוח את ילדיו. "איפה אני ואתה מתחברים?", חזר ושאל.
פינדרוס השיב כי הציבור החרדי מורכב מקהילות ומזרמים שונים, וכך גם המפלגה. "המגזר החרדי הוא רב־גוני, יש לו הרבה סוגים. גם בתוך המפלגה יש הרבה סוגים", אמר.
"אני לא מכיר אחד שלא חושב שיש לפחות אפשרות שיהיה חרדים במדינת ישראל. הילדים שלו, האחים שלו, האחיינים שלו, הוא עצמו – הוא רוצה שיהיה חרדים במדינת ישראל", הוסיף.
"על זה המאבק. עם כולם! כולם קמו – האם אפשר להיות חרדי במדינת ישראל או שאי אפשר להיות חרדי במדינת ישראל", אמר פינדרוס, והסביר כי זהו המכנה המשותף שהוא רואה בין הקהילות והזרמים השונים.
אלא שהמשתתף לא הסתפק בתשובה והשיב: "אבל אני לא נהנה מזה". פינדרוס ניסה להסביר כי עבודת חברי הכנסת אינה מתמצה רק בנושאים שכל אזרח מרגיש באופן אישי, וכי חלק ניכר ממנה מתבצע בוועדות הכנסת ואינה זוכה לחשיפה תקשורתית.
"בכנסת זו עבודה סיזיפית, לשבת בוועדה מבוקר עד ערב", אמר, והפנה את תשומת הלב לעבודתו של ח"כ יעקב אשר בנושאי בנייה, היתרים, תוספות למבנים ופתרונות מיגון.
כדוגמה נוספת סיפר על שלושה ימים רצופים שבהם השתתף בדיוני ועדת הבריאות, בניסיון לקדם הסדרים שיאפשרו לבתי החולים שערי צדק והדסה להמשיך לפעול. "ישבתי שלושה ימים רצופים בוועדת בריאות להעביר סעיפים כדי ששערי צדק והדסה ימשיכו להיות קיימים".
בהמשך מנה נושאים נוספים שלדבריו מגיעים לטיפול חברי הכנסת: "קח, יכול לבוא איתך כמעט סעיף־סעיף: ממ"דים, תוספות בנייה, שערי צדק והדסה". כך ביקש להמחיש את העבודה הפרלמנטרית שאינה תמיד נראית לעין, גם כאשר היא נוגעת לצרכים ציבוריים רחבים.
0 תגובות