הרב שלום כהן נולד בירושלים ביום י"ב בחשוון ה'תרצ"א, הוא היה בנם של תופחא מלכה והרב אפרים כהן, שהיה ראש ישיבת המקובלים 'עוז והדר'. שמו ניתן לו על שם הרב שלום שרעבי. את עולמו התורני בנה הרב כהן בישיבת פורת יוסף, שם למד אצל הרב עזרא עטייה זצ"ל, שהיה לרבו המובהק. לאחר נישואיו, התמנה לר"מ (ראש מכינה/רב מורה) בישיבה.
לימים, עם חידושה של ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, שימש הרב כהן לצד הרב שמעון בעדני כראש הישיבה בסניף זה. לצד לימודו ותפקידיו התורניים, עבד הרב כהן כסופר סת"ם עד לחתונת בנו הצעיר. הוא גם עמד בראש ועדת הכשרות של בד"ץ נווה ציון, יחד עם גיסיו הרב שלמה והרב מסעוד בן שמעון.
לאורך שנות מנהיגותו פעל רבות לחיזוק הציבור החרדי-ספרדי ומוסדותיו, קורא לביסוס והקמת קהילות בני תורה ספרדים.
הרב כהן לא חשש להביע את עמדותיו הנחרצות בנושאים שונים. הוא יצא נגד לימודים אקדמיים לתלמידות חרדיות בטענה שחומר הלימודים נוגד את דעת תורה. הוא הביע דאגה עמוקה מפגיעה בציבור בני הישיבות הספרדי בעקבות מסקנות ועדת שקד לגיוס.
מבחינה הלכתית, למשל, הוא אסר שימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, בניגוד לעמדת הרב עובדיה יוסף, והבהיר שמקורביו שהרב יוסף לא התיר זאת לאברכים. הרב כהן אף נפגש עם נציג איחוד האמירויות במאי 2021 והבהיר כי אסור ליהודים להיכנס להר הבית, בציינו כי "הנושא של הר הבית לא לנו. הערבים הם השולטים שם".
מרן חכם שלום כהן זצ"ל - עובדות והנהגות
ידוע בין זקני ירושלים שנקרא שמו שלום, ע"ש רבינו הרש"ש הק'. [אולם סיפר לנו, שאמו אמרה לו, שכשבוע קודם שנולד, ראתה בחלום את הגה"ק ר' שלמה אליעזר אלפנדרי זצוק"ל שהיה חברותא של אביו בתורת הסוד, שהוא בא וישב על מטתה, ולכן נקרא על שמו. ושאל מו"ר את אמו, למה לא נקרא שלמה, ולא אמר התשובה. (קונטרס שלום עבדו)
וסיפר שאביו שאל את חכם אברהם פטאל זצ"ל, חמיו של מרן, האב הוא מרוצה מחתנו, ענה לו לקחנו ספר תורה ושמנו אותו בארון אמר לו ר' אפרים עדיו לגדולות אני מבטיח לך.
חכם שלום זצ"ל היה ידוע בענוותנותו המופלגת ובשקיעותו בתורה. בנו מספר כי כאשר שאל אותו מדוע הוא נוסע באוטובוס ולא במונית, השיב הרב כי "חבל, אפשר לתת אותו למישהו נצרך, חבל שזה הולך על נוחות", והוסיף אף רבי חיים שמואלביץ זצ"ל שגם הוא נסע באוטובוס. הכבוד כלל לא עניין אותו; כשעמד בראש יוזמת הקמת ש"ס בירושלים, למרות התנגדויות רבות מראשי ישיבות, הוא רק חייך. וכאשר מרן הרב עובדיה יוסף נכנס לתמונה כמנהיג הארצי, הוא זז הצידה באמרו: "זהו, יש מי שינהיג".
שקיעותו העצומה בלימוד הייתה סמל ודוגמה . עצתו הייתה תמיד כי ב-5 הדקות הראשונות של השיעור אין להרים את העיניים מהספר, והוא סגולה להתמיד בלימוד, ואף הוא עצמו כשהיו שואלים אותו שאלות, היה עונה כשעיניו שקועות בספר. הוא אף הקפיד להכין כל שיעור מראש, מחשש לגזל, שכן חשב שעליו למלא את תפקידו נאמנה.
סיפר רבינו, בישיבת "שושנים לדוד" בירושלים היה נמסר מידי שבוע השיעור של אבא (רבי אפרים הכהן, זקן המקובלים), השיעור היה מתנהל באופן שאחד קורא ומסביר ואם צריך תיקון, ועל פי רוב היה תיקונים, הרב - אבא, היה מתקן ומסביר את הכל. והנה חכם אחד בבלי הגיע לשיעור, וכשהגיע תורו לקרוא ולהסביר, הוא התחיל לפלפל בקבלה. בקבלה לא מפלפלים, מה שכתוב לומדים ומסבירים. אבא השתיק אותו, ואמר שזו לא הדרך שלנו. אחר כך אבא אמר לי, תראה מה יהיה בסופו. לא ארכו הימים, וראיתי את החכם הזה הבבלי בלי כיפה, הוא התפקר, ושכך אמר לו ידידו הרב שמואל דרזי, שראה את החכם הנ"ל ללא כיפה מתהלך ברחוב יפו בירושלים.
הרב שלום כהן זצ"ל הובא למנוחות למחרת פטירתו בכ"ה אב, בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות סנהדריה, כשהוא מותיר אחריו מורשת עשירה של תורה, ענווה, ומנהיגות נחושה, שהשפיעה על עשרות אלפי בני אדם בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.
0 תגובות