מאמר מחקרי שפורסם החודש (פברואר) בכתב העת Journal of Fish Biology מתאר כיצד הצליח צוות רב־לאומי בראשות סוטריס מלאטייו מאוניברסיטת בורנמות' לזהות צלופחים אירופיים בוגרים בנחלים ובמאגרי מים ברחבי האי. מדובר בשלב הכסוף בחיי הצלופח - תקופה קריטית שבה הדגים מתכוננים למסע ארוך חזרה לאוקיינוס האטלנטי, שם הם מטילים את ביציהם בים הסרגסו.
לדברי מלאטייו, “מעט מאוד ידוע על שלב זה בקרב אוכלוסיות הצלופחים במזרח הים התיכון. המחקר שלנו התמקד באיתור אתרי מחייה ובתקופות שבהן תהליך ההבשלה וההגירה מתרחשים, ואישר לראשונה כי גם בקצה המזרחי של התפוצה - הצלופחים מגיעים לבשלות ויוצאים למסע הרבייה.”
המחקר בוצע בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת אינברנס, מאוניברסיטת הטכנולוגיה של קפריסין ומסוכנות איכות הסביבה הבריטית. במסגרת הסקר נמצאו דגימות של צלופחים כסופים במספר מוקדים, בהם נהר פוליס בצפון־מערב האי פאפוס.
מסלול חיים המשתרע על פני יבשות
הצלופח האירופי (Anguilla anguilla) נולד במעמקי האוקיינוס הסרגסו שבאטלנטי, משם נסחפים הזחלים הזעירים עם הזרמים אל חופי אירופה וצפון אפריקה. במשך שנים הם שוהים בנחלים ובאגמים, שם הם גדלים לצלופחים צהובים, עד שהם מתבגרים ומקבלים גוון כסוף - סימן לכך שהבשילו לקראת נדידה חזרה לאוקיינוס לצורך רבייה.
השלכות שימור ומשמעות אזורית
הצלופח האירופי מוגדר מאז 2008 כמין הנתון בסכנת הכחדה חמורה על ידי האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע (IUCN). אוכלוסיותיו הידלדלו לכדי כ־10 אחוזים בלבד מהיקפן ההיסטורי - תוצאה של זיהום, ייבוש בתי גידול, שינויי אקלים, טורפים, טפילים ודיג יתר.
החקיקה האירופית מחייבת מדינות האיחוד לקבוע תוכניות ניהול צלופחים לשימור המין, אך קפריסין פטורה כיום מחובה זו. החוקרים טוענים כי הגילוי מספק הזדמנות לשנות מצב זה. לדברי החוקרת מאלן ואסקז מאוניברסיטת הטכנולוגיה של קפריסין: “העובדה שכל שלבי החיים של הצלופח נמצאו באוכלוסייה שאינה מנוצלת בקפריסין מציעה פוטנציאל אמיתי לתרום לשיקום המין במזרח הים התיכון.”
עם זאת, האתגרים ניכרים: נהרות מנותקים, סכרים ותעלות שהתייבשו מונעים מהצלופחים להשלים את מסעם - הן מהים ליבשה והן בחזרה אל האוקיינוס, מה שמפחית את מספר הפרטים שמצליחים להגיע אל הסרגסו ולהתרבות. החוקרים קוראים לנקוט צעדים מיידיים לשימור נתיבי הנדידה ולהגנה על בתי הגידול שנותרו באי.
0 תגובות