במעמקי האוקיינוס השקט, באזור שבו אור השמש כמעט ואינו חודר והחשכה מוחלטת, חי אחד היצורים המוזרים ביותר בעולם התת ימי. דג הראש השקוף, המכונה בשמו המדעי מקרופינא מיקרוסטומה, שוכן בעומק של כ-600 עד 800 מטרים מתחת לפני המים.
המראה שלו יוצא דופן במיוחד: מעל ראשו מתנוססת כיפה שקופה לחלוטין, ובתוכה נראות שתי עיניים גדולות בעלות גוון ירוק בוהק. במבט ראשון נדמה כאילו ראשו עשוי זכוכית, אך מדובר במבנה ביולוגי אמיתי שמגן על עיניו הרגישות ומאפשר להן לנוע בחופשיות בתוך הכיפה.
הדג קטן יחסית ואורכו מגיע לכ-15 סנטימטרים בלבד. עם זאת, הוא פיתח מנגנון ראייה יוצא דופן המאפשר לו לאתר מזון בתנאים קיצוניים שבהם כמעט אי אפשר להבחין בעצמים. עיניו הצינוריות רגישות במיוחד לאור, והן מכוונות כלפי מעלה כדי לזהות את צלליהם של בעלי חיים השוחים מעליו.
הפרט המפתיע ביותר התגלה רק לאחר שנים של מחקר. במשך תקופה ארוכה סברו מדענים כי עיניו של הדג מקובעות במקומן ומסוגלות להביט רק כלפי מעלה. הדבר עורר שאלה מסקרנת: כיצד הוא מצליח לאכול, אם עיניו מופנות לכיוון אחד ופיו נמצא בחזית ראשו?
בשנת 2009 פרסמו חוקרים ממכון המחקר הימי של מפרץ מונטריי בקליפורניה ממצאים שפתרו את התעלומה. באמצעות תיעוד ממצלמות שהותקנו בכלי רכב תת ימיים המופעלים מרחוק, התברר כי הדג מסוגל לסובב את עיניו בתוך הכיפה השקופה ולהפנות אותן קדימה כאשר הוא מתכונן לאכול.
גם הנקודות הכהות שנראות בחזית פניו עלולות להטעות את מי שנתקל בו לראשונה. בניגוד למראה שלהן, אלה אינן עיניים נוספות, אלא איברי הרחה הדומים בתפקידם לנחיריים. העיניים האמיתיות הן אותן שתי עיניים ירוקות הנראות בתוך ראשו השקוף.
העיניים המכוונות כלפי מעלה מסייעות לו לזהות את טרפו, בעוד יכולת הסיבוב שלהן מאפשרת לו להתמקד במזון בזמן האכילה.
הכיפה השקופה אינה רק חלון שדרכו אפשר לראות את עיניו. היא גם מבנה מגן המאפשר לעיניים הרגישות לנוע בתוך חלל מלא נוזל. בעבר, כאשר דגים כאלה נמשו ממעמקי הים ברשתות, המבנה העדין הזה נפגע לעיתים קרובות, ולכן חוקרים רבים לא הצליחו להבין כיצד נראה ראשו במצבו הטבעי.
כיום, כלי המחקר התת ימיים מאפשרים למדענים לצפות בדג בסביבתו ולתעד את התנהגותו מבלי להוציא אותו מהמים. ובכל זאת, הוא נותר מראה נדיר ביותר: לפי נתוני מכון המחקר הימי של מפרץ מונטריי, עד שנת 2022 נתקלו כלי הרכב התת ימיים של המכון בדג תשע פעמים בלבד, לאחר יותר מ-5,600 צלילות מחקר.
0 תגובות