בית הדין העליון של תנועת הליכוד דחה היום (ראשון) פה אחד את שתי העתירות שהוגשו נגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, וכן את פניית מבקר התנועה שדרשו להרחיקו משורות המפלגה. בפסק דין מפורט שכתבו עו"ד יצחק בם, עו"ד יאיר לחן ונשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר, נקבע כי אין עילה חוקתית להפסקת חברותו של גלנט בתנועה.
השופטים קבעו בחד משמעית כי מחלוקות פוליטיות פנימיות צריכות להתברר בקלפי על ידי 140 אלף מתפקדי התנועה, ולא באמצעות הליכים משמעתיים בבית הדין. הפסיקה מהווה תקדים משמעתי בהיסטוריה של תנועת הליכוד, ומגדירה מחדש את גבולות הפלורליזם הפוליטי במפלגה.
האשמות חמורות: מ'ליל גלנט' ועד מסירת עזה
ההליכים נגד גלנט התגבשו בעקבות שלוש עתירות נפרדות, שהתמקדו בטענות חמורות להפרת אמונים לתנועה. העותרים האשימו את שר הביטחון לשעבר בבלימה מכוונת של הרפורמה המשפטית, כאשר כינס מסיבת עיתונאים פומבית לעצירתה ללא ידיעת ראש הממשלה - מהלך שתדלק את קמפיין האופוזיציה והוביל למחאות המוניות שכונו 'ליל גלנט'.
בנוסף, נטען כי גלנט כשל בטיפול בתופעת הסרבנות לפני ה-7 באוקטובר, ובמהלך המלחמה התבטא בניגוד לעמדת הממשלה בנושאים רגישים כמו ניהול המערכה, עניין החטופים, ציר פילדלפי והסדרים בצפון. העותרים הוסיפו כי גלנט הפר את המשמעת הקואליציונית, במיוחד בהצבעתו נגד החלת דין רציפות על חוק הגיוס.
מבקר התנועה, עו"ד שי גלילי, טען טענה נוספת: הצהרת גלנט בדבר מסירת רצועת עזה לשלטון פלסטיני 'לא עוין' והתנגדותו לשלטון צבאי, מנוגדות למטרת היסוד של הליכוד להחלת ריבונות ולפיתוח חלקי ארץ ישראל. היועץ המשפטי של הליכוד תמך בעמדת העותרים.
קו ההגנה: 'פעלתי משיקולי ביטחון המדינה בלבד'
גלנט התייצב לדיון ודחה את ההאשמות בתוקף. בטיעוניו הדגיש כי פעל תמיד משיקולי ביטחון המדינה בלבד, וכי מסיבת העיתונאים כונסה עקב חשש כבד שהקרע הציבורי יחדור לצבא ויפגע בכשירותו המבצעית. לגבי הרפורמה המשפטית, הבהיר גלנט כי הוא תומך באיזון בין הרשויות ואף הצביע בעד צמצום עילת הסבירות, אך התנגד לדרך המהירה והלא מתואמת שבה קודמה.
בנושא הסרבנות, טען שר הביטחון לשעבר כי פעל נגדה וגינה אותה בתוקף, אך נקט בטיפול מדוד כדי למנוע קריסה נרחבת של מערך המילואים. גלנט הדגיש כי הליכוד היא תנועה פלורליסטית המאפשרת דעות שונות, וכי הדרך הנכונה לבחון אותו היא במבחן המתפקדים בקלפי ולא בהליכים משמעתיים.
עו"ד בם: 'חובת המדינה קודמת לחובת המפלגה'
בחוות דעתו המפורטת, קבע עו"ד יצחק בם כי חובת האמון של שר וחבר כנסת היא בראש ובראשונה למדינת ישראל. אם נבחר ציבור סבור שעמדת התנועה סותרת את טובת המדינה, עליו להעדיף את המדינה - חובת המפלגה אינה יכולה לגבור על חובת המדינה.
בם הזהיר מפני יצירת עילת הרחקה רחבה של 'הפרת אמונים לתנועה', וקבע כי מדובר בכלי מסוכן העלול להפוך לאמצעי לחיסול יריבים פוליטיים במחלוקות פנימיות. השופט ציין כי חוקת הליכוד הגדירה בסעיף 21 עילות קיצון ברורות - כגון הקמת מפלגה מתחרה או מתן סיוע של ממש לאופוזיציה - ואין להרחיבן למחלוקות פוליטיות.
בם הוסיף כי השאלה האם החלטת גלנט לקרוא לעצירת החקיקה עקב לחצי הסרבנות הייתה מוצדקת או היוותה כניעה פסולה, היא שאלה פוליטית ומדינית מובהקת. בהסתמך על פסיקת בג"ץ בעניין ז'רז'בסקי, קבע כי לבית הדין אין כלים מקצועיים להכריע באיזון זה, ועל כן יש להותיר את ההכרעה למתפקדי הליכוד.
עו"ד לחן: 'טעות חמורה אינה עילת הרחקה'
עו"ד יאיר לחן מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של גלנט, וציין כי היא פגעה באמון הבוחרים, תרמה להחרפת המשבר והעניקה רוח גבית למחאה. עם זאת, קבע בחד משמעית כי טעות פוליטית חמורה אינה עילת הרחקה חוקתית, שכן גלנט לא הקים מסגרת מתחרה ולא חבר למפלגה יריבה.
לחן זקף לזכותו של גלנט את התפטרותו מהכנסת ברגע שהבין שלא יוכל לתמוך בחקיקה של הקואליציה בנושא חוק הגיוס. צעד זה, לדבריו, מוכיח כי גלנט בחר לשלם מחיר פוליטי אישי ולא ביקש לחבל במדיניות המפלגה מבפנים.
נשיא בית הדין: 'די בהתפטרות המוקדמת'
נשיא בית הדין, עו"ד מיכאל קליינר, הצטרף לדחיית העתירה והדגיש כי די בעובדה שגלנט מיהר להתפטר מהכנסת בשלב מוקדם כדי לדחות את הבקשה. בכך, לדבריו, נמנע גלנט מלעשות דין לעצמו ואפשר לחבר הכנסת שנכנס תחתיו לתמוך בחוק הגיוס.
קליינר קבע כי בחינת שיקוליו של שר או חבר כנסת שנשבע אמונים למדינה צריכה להיות מחוץ לתחום סמכותו של בית הדין. הוא המליץ לוועדת החוקה של המפלגה לשקול מחדש את יעילות התיקון המאפשר פנייה ישירה לבית הדין בנושא הרחקת חברים.
העתירות נדחו פה אחד וחברותו של יואב גלנט בליכוד נותרה על כנה. המשך דרכו הפוליטית יוכרע על ידי מתפקדי התנועה בקלפי, בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה הפנימית של המפלגה.
0 תגובות