בימי החנוכה, הבנות החרדיות מסיימות את הלימודים מוקדם, מה שגורם להורים, אברכים או עובדים, למצוא תעסוקה מתאימה לילדים, מי שנכנסה השנה לעובי הקורה, היא הרשות החרדית, שמצאה דרך יצירתית "להעביר את הזמן" לילדות החרדיות.
ברשות החרדית יצאו ביוזמת 'קייטנות חנוכה', כשבמסגרת הקייטנות, הילדות יעשירו את הידע שלהן בשפה האנגלית.
הרעיון שעומד בבסיס הקייטנות הוא לא חדש בעולם החינוך, אך מדובר בפרויקט מיוחד ורחב היקף - שכולל טכניקות שעוד לא היו - זאת באמצעות ה'בובה אורה'.
במבט ראשון, נדמה ש'הבובה אורה', היא עוד אלמנט שמיועד למשוך את תשומת לב הילדים. אלא שלכתבנו נודע, כי מאחורי אורה מסתתרת תפיסה פדגוגית שלמה, והיא נבנתה בקפידה כדי לתת מענה לאחד האתגרים המורכבים בציבור החרדי עד היום, לימוד השפה האנגלית, בלי לפגוע בצביון, בלי לעורר התנגדות, ובלי להפוך את החופש ל״עונש״.
הילדים לומדים טוב יותר כשהם בתוך סיפור. במקום להושיב אותם מול לוח ומחברת, מכניסים אותם לעולם תוכן אחד, עם דמות שמובילה עלילה, יוצרת הזדהות ומחברת רגשית את הילד למה שמתרחש סביבו. אורה היא לא מורה, היא לא מדריכה וודאי שלא דמות סמכותית הבובה אורה היא “חברה” שמלווה את הילדים לאורך ימי הקייטנה, ודרכה הם פוגשים מילים, ביטויים ורעיונות באנגלית, כמעט בלי לשים לב.
אנשי חינוך המעורבים בבניית התוכנית מסבירים כי הבחירה בדמות מרכזית נולדה מתוך הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה הילדית. “ילד שמרגיש שמלמדים אותו לפעמים נסגר”, מסביר אחד מהם. “אבל ילד שמרגיש שהוא חלק מסיפור, שהוא עוזר לדמות, שהוא משתתף בהרפתקה קורה לו בדיוק ההפך, הוא נפתח. וככה, השפה נכנסת באופן טבעי”.
במהלך הפעילות, האנגלית משולבת כחלק מהחוויה: מילים בסיסיות, ביטויים קצרים, שירים, קריאות משחק ושיח יומיומי. אין מבחנים, אין ציונים, ואין תחושת הישג לימודית פורמלית. הכול נעשה דרך משחק, תנועה, יצירה, עבודה בקבוצות ואתגרים יומיים וככה השפה הופכת לכלי, לא למטרה.
המודל הזה זה לא תיאוריה. בקיץ האחרון התקיים פיילוט ראשוני בערים בני ברק וביתר עילית, בהיקף מצומצם יחסית. התגובות מהשטח הפתיעו גם את המפעילים: ילדים שזכרו מילים גם שבועות לאחר סיום הפעילות, ובעיקר ילדים שלא פחדו יותר מלימודי אנגלית. “הפחד הוא המחסום הגדול ביותר”, אומרים אנשי הצוות. “ברגע שהוא נעלם הכול משתנה”.
בעקבות הצלחת הפיילוט, החליטה הרשות החרדית להרחיב את המודל גם לימי החנוכה, בפריסה ארצית רחבה. עשרות אלפי ילדים משתתפים השנה בקייטנות, והבובה אורה הפכה לסמל של שיטה שלמה שיטה שמבקשת לומר שאפשר לשלב כלי חיים חשובים גם בתוך מסגרת חינוכית חרדית, אם עושים זאת בדרך הנכונה.
גורמים ברשות החרדית מדגישים כי המטרה אינה לייצר הישגים לימודיים מדידים או להקדים תכנים לימודיים. “אנחנו לא מחליפים את מערכת החינוך”, הם אומרים: “אנחנו פותחים חלון. אם הילד יוצא עם חוויה טובה, עם ביטחון ועם תחושת מסוגלות עשינו את שלנו, אנחנו מודים למייסד הרשות, חבר הכנסת אורי מקלב על היוזמה החשובה אותה הוא דלף”.
במובן הזה, אורה היא הרבה מעבר לבובה. היא מתווך רגשי, כלי חינוכי, וסמל למהלך רחב יותר שמבקש לבחון מחדש כיצד ניתן ללמד לא רק אנגלית, אלא אולי גם תחומים נוספים מתוך חוויה, רגישות והבנה עמוקה של הקהל.
יצוין, כי הערים המשתתפות בקייטנות הן: אלעד, בית שמש, ירושלים, בני ברק מודיעין עילית, ביתר עילית, עפולה, נתניה, יבניאל, מגדל העמק, קריית גת, פתח תקווה ורכסים,.
0 תגובות