ארצות הברית מחזיקה כעת מעל 50,000 חיילים ברחבי המזרח התיכון, נתון המשקף עלייה של כעשרת אלפים חיילים לעומת סדרי הכוחות המקובלים באזור בשגרה, כך לפי ניתוח של 'רויטרס'.
הגידול במצבת הכוח נרשם בעקבות הגעתם של 2,500 נחתים מיחידת המשלוח ה-31 ו-2,500 מלחים המהווים חלק מקבוצת המוכנות האמפיבית של אוניית המלחמה "טריפולי". גורמים אמריקאים ציינו לכתבי 'רויטרס' כי "הגעתם של 2,500 חיילי נחתים ועוד 2,500 מלחים משאירה את מספר החיילים האמריקאים באזור המזרח התיכון על למעלה מ-50,000 - כ-10,000 יותר מהרגיל".
פריסת הכוחות הנוכחית מתפרסת על פני בסיסים וספינות בערב הסעודית, בחריין, ירדן, עיראק, סוריה, קטאר, כווית ואיחוד האמירויות הערביות. לצד כוחות אלו, הפנטגון הורה בשבוע האחרון על שיגור כ-2,000 צנחנים מהדיוויזיה המוטסת ה-82 למרחב. מיקומם המדויק של הצנחנים נותר חסוי, אך גורמים צבאיים אישרו כי הם מוצבים בטווח תקיפה מאיראן ועשויים לשמש לפעולות קרקעיות או להשתלטות על יעדים אסטרטגיים כמו האי חרג, המהווה מרכז ליצוא נפט.
במקביל לתגבור הכוחות, נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" עזבה את האזור ב-23 במרץ והפליגה לכיוון קרואטיה, לאחר שסבלה מסדרת תקלות טכניות. עזיבת הספינה גרעה מהאזור כ-4,500 חיילים, אולם אלו קוזזו על ידי היחידות החדשות שהגיעו למרחב המפרץ הפרסי. המאמץ הצבאי מתמקד באבטחת נתיבי השיט במצרי הורמוז, שנסגרו ברובם בעקבות פעילות איראנית, דבר המשפיע על העברת כ-20 אחוזים מתצרוכת הנפט העולמית.
למרות העיבוי המשמעותי, מומחים צבאיים מפקפקים ביכולת להוציא לפועל מבצע קרקעי נרחב בהיקף כוחות זה. הם מצביעים על כך שמדינת איראן, המונה כ-93 מיליון תושבים, דורשת סדר כוחות גדול בהרבה לצורך כיבוש או החזקת שטח. בהקשר זה נמסר כי "מומחים צבאיים אומרים כי כיבוש, שלא לדבר על החזקה, של מדינה בגודלה, במורכבותה ובנשקה עם 50,000 חיילים אינו בר ביצוע". לשם השוואה, הפלישה לעיראק ב-2003 דרשה קרוב ל-250,000 חיילים בראשיתה.
מנגד, כיבוש של האי חארג' לבדו שיהווה איום משמעותי על הכלכלה האיראנית עשוי להיות יעד מועדף על טראמפ כדי להפעיל לחץ על המשטר לשחרר את מצרי הורמוז בהתאם לתנאים אמריקנים.
0 תגובות