בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ביטל החלטה של משרד החינוך לקזז סכום של 715,612 שקלים מתקציבו של סמינר החינוך המיוחד "פרי חכמה" בירושלים. כבוד השופט אלי אברבנאל קיבל את עתירת המוסד החינוכי, וקבע כי משרד הממשלה קיבל את החלטת הקיזוז ללא מתן נימוק מפורט וענייני כפי שנדרש מרשות מינהלית.
בעקבות ההחלטה, חויב משרד החינוך לבטל את הקיזוז הכספי ולשלם לעמותה המפעילה את הסמינר הוצאות משפט בסך 7,000 שקלים.
הרקע: שתי ביקורות פתע ומצבת נוכחות חסרה
הפרשה החלה לאחר שפקחים מטעם מינהל רישוי, בקרה ואכיפה של משרד החינוך ערכו שתי ביקורות במוסד. במהלך הבדיקות מצאו המבקרים נוכחות דלה של תלמידות, כאשר באחת מכיתות שכבת י"ב לא נכחה אף תלמידה בשעות הבוקר. צוות הסמינר הסביר לנציגי המשרד בזמן אמת כי התלמידות הספציפיות בכיתה זו מגיעות ללמוד בשעות אחר הצהריים.
למרות ההסברים, החליט משרד החינוך לבצע קיזוז רטרואקטיבי של התקציבים שהועברו עבור 14 תלמידות בשתי כיתות י"ב, בטענה שהמוסד דיווח על הבנות שלא כדין ובניגוד לנהלים.
תיכון וסמינר "פרי חכמה" הוקם בשנת 2017 על ידי אנשי החינוך יהודית וחני בוגץ'. המוסד פועל במעמד "מוכר שאינו רשמי" תחת המחוז החרדי של משרד החינוך, ומהווה מסגרת ייחודית של חינוך מיוחד המשלבת 100% שילוב. הסמינר מיועד לנערות חרדיות בשכבות ט'-י"ב המתמודדות עם קשיים רגשיים והתנהגותיים וסכנת נשירה, אך בעלות יכולות קוגניטיביות רגילות.
שיטת החינוך במקום מבוססת על שילוב מקצועות קודש לצד לימודי אמנות ברמה גבוהה, כגון אמנות פלסטית, עיצוב אופנה ותקשורת חזותית, במטרה להעניק לתלמידות כלים מקצועיים ולשקם את ביטחונן העצמי.
הנהלת הסמינר, שיוצגה בהליך על ידי עורכת הדין יעל טישלר המתמחה בדיני חינוך, טענה כי משרד החינוך הפעיל שיקול דעת טכני ויבש, והתעלם לחלוטין מהעובדה שמדובר בתלמידות חינוך מיוחד הזקוקות לגישה גמישה.
לגבי הכיתה הראשונה (י"ב 1), הציג הסמינר ראיות לכך שדיווח בזמן אמת לקצינת ביקור סדיר על שתי תלמידות שלא הגיעו ללימודים. עם זאת, על פי הנחיות משרד החינוך עצמו, חל איסור למחוק תלמידות ממצבת המוסד כל עוד לא נמצאה עבורן מסגרת חלופית שתמנע מהן להסתובב ברחובות.
לגבי הכיתה השנייה (י"ב 2), הסבירו כי היא הופעלה במתכונת של תוכנית אישית בשעות אחר הצהריים כדי למנוע נשירה, באישור טלפוני שניתן על ידי המפקחת שולמית אריאלי. עוד נטען כי חמש תלמידות נוספות למדו במוסד באופן קבוע מבלי שהעמותה קיבלה עליהן תקציב כלל.
מנגד, משרד החינוך הגן על החלטתו וטען כי מדובר בהחלטה מקצועית המבוססת על ממצאי שתי ביקורות רשמיות. המשרד טען כי המפקחת מעולם לא אישרה את פעילות הכיתה בשעות אחר הצהריים ואף הורתה לסגור אותה.
בפסק דינו מתח השופט אלי אברבנאל ביקורת על משרד החינוך וכתב כי המשרד הסתפק בנימוק כללי לקוני, "שלכאורה הוא אומר הכול אך בפועל אין הוא אומר כלום", מבלי לטרוח לבצע בדיקה פרטנית של עניינה של כל תלמידה ותלמידה.
לגבי כיתה י"ב 1, ציין השופט כי הדיווחים לקצינת ביקור סדיר הוגשו כחוק וכי המשרד הממשלתי לא הסביר מה עוד היה על הנהלת הסמינר לעשות במצב שבו נאסר עליה למחוק את הבנות מהרישום.
לגבי כיתה י"ב 2, קבע השופט כי אמנם הכיתה לא אושרה רשמית, אך מכתב המפקחת על סגירתה מעולם לא נשלח בפועל לסמינר. השופט הוסיף כי המשרד התעלם מראיות ממשיות לכך שלמידה אכן התקיימה בכיתה זו, וכי גובה הסנקציה הכספית צריך להיקבע באופן מידתי התואם את היקף ההפרה בפועל.
השופט אף ציין כי המשרד נמנע מלהתייחס בחישוביו לחמש התלמידות שלמדו במוסד ללא כל מימון, וביטל את החלטת הקיזוז במלואה.
0 תגובות