בתחילת השבוע, עם כניסתו של חודש חשוון, חזרו עשרות אלפי בחורי ישיבות אל ספסל הלימודים לששה חודשים רצופים של עמל תורה ועבודת השם. בבתים רבים ברחבי הארץ נפרדו הורים נרגשים מבנם שגלה למקום תורה, כשבידו האחת מזוודה עמוסה בחפצים אישיים ותפנוקים מהבית, ובידו השנייה הגמרא המתוקה שאותה הוא מתכונן "לחרוש" במשך הזמן הקרוב.
לרגל תחילת הזמן, ולכבוד עמלי התורה, יצאנו לבדוק את סדרי הלימוד המשתנים בין הישיבות: מי קבע איזה מסכתות ילמדו בעולם הישיבות הליטאי ולפי איזה סדר?
המסכתות הנלמדות
מחזור לימוד בישיבה נמשך בדרך כלל שש שנים, כאשר מדי חצי שנה עוסקים במסכת אחת. המסכתות הנלמדות הן בדרך כלל: יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, פסחים ושבת.
כך למשל, בזמן הנוכחי לומדים מסכת כתובות בישיבות פוניבז', אורחות תורה וסניפיה, עטרת שלמה ובית מדרש עליון. בקפלן וכתר תורה לומדים בבא מציעא.
סדר קדשים
ישיבות בריסק חריגות בכך שלומדים בהן את סדר קדשים. בנוגע למסכת חולין ישנם חילוקים בין הישיבות. על פי השמועה, במחזור פוניבז' למדו גם מסכת חולין, עד שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ביטל זאת.
ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי סיפר כי לא למדו בישיבה חולין בסדר א' או ב', אלא בתחילה למדו בסדר א' וב' את המסכתות הישיבות הרגילות, ובערב – בסדר ג' – למדו את הש"ס על הסדר. שנה אחת, כשהגיעו לחולין, היו כמה בחורים שהחליטו ללמוד זאת הלכה למעשה ולמדו הלכות שחיטה. אז הזדעק הרב וביטל הלימוד באומרו: "וכי שוחטים אני רוצה לגדל כאן?"
מחזור הלימוד
באופן כללי בישיבות הליטאיות ישנם שני סוגי מחזורי לימודים עיקריים: המחזור של ישיבת פוניבז' ובנותיה הכולל את המסכתות המנויות – מלבד שבת ושבועות (את מסכת נדרים לומדים פעמיים מדי שש שנים), והמחזור של ישיבת חברון ובנותיה הכולל את המסכתות המנויות – מלבד מסכת פסחים. עם זאת, ישיבות רבות קבעו סדר לעצמן.
המחזור בפוניבז' ובנותיה
ישנם שני מסלולים משתנים, עוקבים זה אחר זה, וההבדל ביניהם הוא אם מסכת בבא קמא נלמדת בקיץ או בחורף:
חורף – בבא מציעא, קיץ – פסחים, אלול – פסחים תמיד נשחט
חורף – בבא בתרא, קיץ – בבא בתרא יש נוחלין, אלול – מכות
חורף – כתובות, קיץ – נדרים, אלול – נדרים נערה המאורסה
חורף – יבמות, קיץ – קידושין, אלול – קידושין האיש מקדש
חורף – גיטין, קיץ – סנהדרין, אלול – סנהדרין בן סורר
חורף – בבא קמא, [כאן מתחיל מסלול ב'] קיץ – פסחים, אלול – פסחים תמיד נשחט
חורף – בבא מציעא, קיץ – נדרים, אלול – נדרים נערה המאורסה
חורף – בבא בתרא, קיץ – בבא בתרא יש נוחלין, אלול – מכות
חורף – כתובות, קיץ – קידושין, אלול – קידושין האיש מקדש
חורף – יבמות, קיץ – סנהדרין, אלול – סנהדרין בן סורר
חורף – גיטין, קיץ – בבא קמא, אלול – בבא קמא מרובה
במחזור פוניבז' אין מחליפים מסכת בין זמן קיץ לאלול, אלא רק בין החורף לקיץ, וזאת על פי הוראת מרן הרב מפוניבז' זצ"ל, משום שחודש אב אינו יומי דפגרא אלא רק זמן שנועד לנוח, ורק ניסן ותשרי הם החודשים שמזמן תופסי התורה בבבל כבר היו יומי דפגרא. זאת מלבד שנה בה לומדים מסכת בבא בתרא גם בחורף וגם בקיץ, ועל כן מחליפים מסכת בחודש אלול ובו ילמדו מסכת מכות.
המחזור בחברון ובנותיה
בבא בתרא – גיטין
יבמות – סוכה
שבת – קידושין
בבא קמא – שנה שלימה
בבא מציעא – סנהדרין
כתובות – נדרים
מי קבע את סדר הלימוד?
ב"אם הישיבות" – וולוז'ין שהיוותה מקור לתבנית ישיבות ליטא – למדו דף אחר דף בכל מסכתות הש"ס החל מברכות וכלה בנדה, כאשר בכל יום נמסר שיעור על אותו הדף הנלמד, ובימי שישי היו לומדים את הרא"ש על כל ימי השבוע. בצורה כזו, המחזור נמשך כשתים עשרה שנים.
ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל סיפר כי רבי שמעון שקופ זצ"ל היה המשפיע העיקרי על עולם הישיבות שהעיקר יהיה הלימוד בנשים ונזיקין, שכן הלימוד בסוגיות אלו מחדד את השכל ומורה על דרכי הלימוד הנכונים.
בעקבות כך, אף ישיבות ותיקות כדוגמת מיר שינו מסדר לימודם והחלו לעסוק בלימוד סוגיות על סדר נשים ונזיקין, דבר שלא נהגו בו מתחילה, עד שרוב עולם הישיבות קבע את לימודו בסדרים אלו.
חשיבות סדר נשים-נזיקין
מרנא רבי ישראל סלנטר זצוק"ל כותב: "כי היסוד הראשון ללימוד התורה, הוא כשרון יכולת הלימוד בדרכי הסברא נכונה, ומקצועות אלו אשר הרוצה להחכים יעסוק בהם כמבואר בסוף מסכת בבא בתרא הם מסוגלים ביותר לכשרון זה, ולכן המה הם הנצרכים ביותר ללימוד התורה".
עוד סיפר הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, כי כשהחפץ חיים בשעתו פנה להגר"ש שקופ זצוק"ל – בשבתו על כס ראשות הישיבה בטעלז, וביקשו שייסד סדר לימוד ב'קדשים', הגרש"ש נענה כי לדעתו הדבר יכול להביא לידי כך שיזנחו את המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבה – בסדרי נשים ונזיקין.
אך החפץ חיים השיב במכתב לגרש"ש, כי אין מגמתו לשנות את הסדר שהנחיל הגרש"ש בעולם הישיבות, לקבוע לעיקר בחיי הבחור את סדרי נשים ונזיקין, "כי אין כוונתי על כל הבאים ללמוד בישיבות, כי רובם ככולם צעירים שצריכים לחדד שכלם ולהבין דרכי הלימוד בש"ס".
באחד מדברותיו בכולל פוניבז' אמר ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל: "הרי אם לא יחדד את השכל על ידי הלימוד של מסכתות מסדרי נשים ונזיקין וילמד מסכת שבת, הלא בקל יכול להיכשל בדברים חמורים ביותר, שבשבת אפשר לומר סברות דקות כאלו שיכול בקלות להגיע בהם מחיוב מיתה עד להיתר גמור, ורק על ידי זה שיחדד את השכל יוכל לימים להגיע לסברות הנכונות ולא יכשל חס ושלום באיסורי שבת החמורים, וחידוד השכל לצורך הבנת עומק התורה הוא רק על ידי לימוד נשים ונזיקין".
עוד מסופר על ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שנשאל האם נכון להתחיל להכניס אף את סדר מועד לסדרי הלימוד הישיבתיים. וענה: "מה שהתחילו להכניס בישיבות לימוד סדר מועד אין נכון הדבר משני טעמים: א. מגיד שיעור צריך למסור שיעורים רק בעניינים שהוא בעצמו שמע אבל להתחיל מחדש דברים שלא קיבל זה לא. ב. ראוי לידע שעיקר השטייגען של בחורים צעירים זה מהתוס' הקשים והארוכים וזה יש רק ובעיקר בנשים ונזיקין לעומת פסחים שעיקר הלימוד בהר"ן".
עם זאת הוסיף וסייג: "אמנם מסכת סוכה שאני, ששם יש תוס' מתאימים וכן גם נשמע מפי הרב מפוניבז' – דמסכת סוכה שאני".
0 תגובות