רבים מכירים את הרב רוני גרינוולד (נפטר לפני 9 שנים) כמתווך בינלאומי לשחרור שבויים, כמקשר בין ממשל ניקסון לקהילה היהודית, וכמייסד מחנה סטרנברג המפורסם. אבל מעטים יודעים שהרב גרינוולד, שטיפח קשרים עם נשיאי ארה"ב ושרי חוץ, למד במשך שלוש שנים בחברותא עם הגאון רבי משה הלל הירש מנהיג עולם הישיבות הליטאי ותנועת 'דגל התורה'[1].
מברוקלין לבית הלבן
רונלד (רפאל) גרינוולד נולד בשנת 1934 להורים מהגרים יהודים מאירופה. גדל בלואוור איסט סייד במנהטן, ומשפחתו עברה מאוחר יותר לבראונסוויל בברוקלין. למד בישיבת תורה ואמת, תורה ודעת, ובישיבת טלז בקליבלנד. בשנים הראשונות לנישואיו כיהן כר"מ בישיבות בברוקלין.
בשנת 1962, בהיותו בן 28 בלבד, נכנס גרינוולד לעולם הפוליטיקה כשהתחיל לעבוד עבור תורה ומסורה לקידום בתי ספר יהודיים בארצות הברית. העסקן ג'ורג' קליין גייס אותו לעבוד במערכת הבחירות של נלסון רוקפלר למושל, והצליח לזכות לרוקפלר בנתח חסר תקדים של קולות יהודים עבור רפובליקני באותה תקופה.
ההצלחה המרשימה הזו הובילה להמלצה למערכת הבחירות של ריצ'רד ניקסון, והרב גרינוולד מונה לעבוד על בחירתו מחדש של הנשיא ב-1972 בקרב הקהילה היהודית. ניקסון זכה ב-35% מהקולות היהודיים באותה שנה - הישג יוצא דופן עבור רפובליקני.
בתקופת ממשל ניקסון, הרב גרינוולד שימש כמקשר בין הממשל לקהילה היהודית במגוון דרכים. הוא השיג מענק של מיליון דולר לפתיחת משרד סיוע משפטי בברוקלין לעזרה לנזקקים בקהילת וויליאמסבורג, בין הישגים רבים אחרים. לאחר שניקסון נבחר מחדש, גרינוולד קיבל משרד בוושינגטון עם מספר טלפון של הבית הלבן, והובטח לו שכל בקשותיו יתמלאו.
בהמשך חייו, הרב גרינוולד החל לעבוד על שחרור יהודים שבויים ואסירים פוליטיים ברחבי העולם. המקרה המפורסם ביותר שלו היה שחרורו של נתן שרנסקי, שנכלא בברית המועצות בשנות ה-70. גרינוולד עבד בשיתוף פעולה הדוק עם חבר הקונגרס בנימין גילמן ועורך הדין הגרמני המזרחי וולפגנג פוגל, ועשה יותר מ-25 נסיעות מעבר ל"מסך הברזל" לגרמניה המזרחית במסגרת המאמץ הזה.
במקרה אחר, עבד גרינוולד עם חבר הקונגרס גילמן על משא ומתן לשחרור מירון מרקוס, אזרח ישראלי בן 24 שחי בזימבבואה. מרקוס נתפס כשמטוס בהטסת גיסו נאלץ לנחות במוזמביק ב-1978, שם גיסו נהרג והוא נלקח כבן ערובה. גרינוולד וגילמן ארגנו חילופי שבויים מורכבים שכללו ארבע מדינות: מוזמביק, ישראל, ארצות הברית וגרמניה המזרחית, ובמסגרת פעילות זאת הוזקק לעבוד בחג הפסח לצורך הצלת נפשות כדלהלן.
ליל הסדר שבו "אליהו הנביא" הגיע בשעה 3 לפנות בוקר
הגאון רבי משה פיינשטיין, הפוסק הגדול מארה"ב, התיר לגרינוולד לטוס ביום טוב כי שחרור מרקוס היה שאלה של פיקוח נפש. הרב אברהם טנצר מדרום אפריקה התעקש שגרינוולד וחבר הקונגרס גילמן יגיעו ישירות לביתו במקום לעשות סדר במלון. לימים סיפר הרב טנצר: "בסביבות השעה 3 לפנות בוקר, הילדים שלי פתחו את הדלת לאליהו הנביא ובאותו רגע ממש, נכנסו רוני וחבר הקונגרס גילמן". המשא ומתן הצליח, ומרקוס שוחרר.
מעבר למשימותיו הדיפלומטיות, גרינוולד ייסד את מחנה סטרנברג בהרי הקטסקיל בשנת 1964, שבו למדו ביחד למעלה מ-40,000 בוגרים במשך השנים. הוא גם ייסד את האקדמיה למנסי - בית ספר תיכון פרטי שסייע לאוכלוסיות מתקשות.
הרב גרינוולד נפטר בשנתו בפלורידה ב-20 בינואר 2016, בגיל 82. הוא הותיר אחריו מורשת של מסירות, אומץ, וחסד שאין דומה לה - גשר נדיר בין עולם הישיבות העמוק לעולם הדיפלומטיה הבינלאומית.
[1] כך על פי ספר חדש בשם 'רוני' בשפה האנגלית שיצא לאור לאחרונה.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
0 תגובות