נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הורה השבוע לצבא המצרי לשמור על רמות הכוננות והמוכנות הקרביות הגבוהות ביותר, על רקע מה שהגדיר "אתגרים ותמורות אזוריות חסרות תקדים". ההוראה ניתנה ביום שני האחרון במהלך ישיבת המועצה העליונה של הכוחות המזוינים במטה הפיקוד האסטרטגי בעיר הבירה המנהלית החדשה.
הישיבה התקיימה במסגרת חגיגות יום השנה ה-53 למלחמת אוקטובר 1973, אך תוכנה התמקד בהתפתחויות העכשוויות. על פי הודעות רשמיות ממצרים, א-סיסי התייחס להתפתחויות האזוריות והבינלאומיות והשפעתן על הביטחון הלאומי, תוך הדגשת הצורך בשמירה על מוכנות גבוהה להגנה על המדינה ועל משאביה.
ההוראה מגיעה על רקע מתיחות בכמה זירות במקביל. מעבר למלחמה בעזה, לאי-היציבות בים האדום ולסכסוך בסודאן, בולטת במיוחד ההסלמה בקרן אפריקה – בעיקר היחסים המתוחים עם אתיופיה סביב סכר הרנסאנס על הנילוס הכחול.
יום לפני הישיבה אירח א-סיסי באל-עלמיין פסגה מרובעת בהשתתפות נשיא סומליה חסן שייח' מוחמד, נשיא אריתריאה איסיאס אפוורקי ויו"ר מועצת הריבונות הסודאנית עבד אל-פתאח אל-בורהאן. ההצהרה המשותפת שפורסמה בסיום הפסגה הדגישה את כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית, דחתה הכרה בסומלילנד, קבעה כי ניהול ים סוף הוא באחריות המדינות השוכנות לחופיו, וקראה לכבד את המשפט הבינלאומי בנוגע לנהרות חוצי-גבולות.
ההצהרה לא הזכירה את אתיופיה במפורש, אך ההקשר ברור לחלוטין. אדיס אבבה הגיבה בהצהרה משלה, שבה דחתה מה שהיא כינתה צעדים כוחניים וניסיונות לערער את אינטרסיה. סכסוך המים סביב סכר הרנסאנס האתיופי נמשך שנים. אתיופיה חנכה את הסכר בספטמבר 2025 והמשיכה להפעילו באופן חד-צדדי, תוך הכרזה על תוכניות לסכרים נוספים. מצרים רואה בכך איום על אספקת המים שלה – מקור החיים של המדינה.
במקביל, מתח נוסף נובע מניסיונות אתיופיה להשיג גישה ימית. ההסכם עם סומלילנד מ-2024 עדיין מטיל צל, אף שחלה התקרבות מסוימת בין אדיס אבבה למוגדישו בעקבות תיווך טורקי. מצרים, מצדה, העמיקה את שיתוף הפעולה הצבאי עם סומליה. דיווחים עדכניים מדברים על הכנות לפריסת כוחות מצריים במסגרת משימת האיחוד האפריקאי ובמסגרת שיתוף פעולה דו-צדדי, באזור מצפון למוגדישו.
למרות עליונותה הצבאית המוחלטת, מצרים נבלמת מול סכר הנילוס העצום באתיופיה. המרחק הרב, הקשיים הלוגיסטיים והחשש מאסון הומניטרי הופכים פלישה או השמדה לבלתי אפשריות. על פי נתוני Global Firepower, מצרים מתנוססת כצבא החזק ביותר באפריקה, עם יתרון עצום בטכנולוגיה ועוצמת אש. הארסנל המצרי כולל מטוסי Rafale חמושים בטילים מתקדמים, מטוסי F-16 משודרגים, טנקי M1A1 Abrams ומערכות הגנה אווירית מתקדמות.
אנליסטים מציינים כי הסבירות למלחמה קונבנציונלית ישירה בין מצרים לאתיופיה נותרת נמוכה. אין גבול יבשתי משותף, והמרחק הגיאוגרפי גדול. עם זאת, הסיכון לעימותים עקיפים – במיוחד בסומליה או דרך פרוקסי – קיים. מצרים משתמשת בצבאה החזק ככלי הרתעה אסטרטגי, תוך בניית קואליציה אזורית.
א-סיסי עצמו הדגיש בעבר כי פתרון האתגרים דורש "דיאלוג ולא עימות". ההוראה לכוננות עליונה, בצירוף הפסגה באל-עלמיין וההיערכות הצבאית, משדרת מסר ברור: מצרים מוכנה לכל תרחיש, אך מעדיפה כרגע בלימה מדינית והפגנת כוח על פני הסלמה צבאית ישירה.
0 תגובות