היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה השיבה לפני זמן קצר (שלישי) לבג״ץ, מדוע לא שללו הטבות לחייבי גיוס.
"הממשלה", כתבה היועצת: "לא גיבשה תכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות, למרות שהסנקציות האישיות והכלכליות נגד משתמטים בני הציבור החרדי התגלו כיעילות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות".
"בראשית הדברים", כתבה היועמ"שית בפתח הדברים: "יודגש כי המשיבים מכירים בחוב ה המוטלת עליהם לנקוט צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם, לצורך אכיפה שוויונית של חובת הגיוס כלפי כלל הציבור; זאת הן באמצעות נקיטה בהליכים פליליים, והן באמצעות גיבוש מדיניות אכיפה ממשלתית אפקטיבית, שוויונית ומידתית, לצורך נקיטה בצעדים משלימים במישור הכלכלי- אזרחי ביחס למשתמטים, שרכיביה יעמדו בעקרונות שנקבעו ביחס לצעדים אלה בפסק הדין שניתן בעתירות שבכותרת".
עוד כתבה היועצת: "בהתאם להכרה בחובה זו, פועלים גורמי צה"ל מזה זמן רב לאכיפת חובת השירות בצה"ל גם על בני הציבור החרדי, באמצעות המשך מימוש תכנית הגיוס והגברת האכיפה ביחס לבני הציבור החרדי, שגובשה על- ידי רשויות הצבא. בתוך כך הוצאו באופן מדורג צווי התייצבות להשלמת הליכים הנדרשים לגיוס, כלפי כלל חייבי גיוס בני הציבור החרדי, מהלך שהיווה נקודת ציון לראשיתה של אפשרות לנקוט בהמשך באכיפה השוויונית. לאחר הוצאת צווי התייצבות לכלל בני הקבוצה כאמור, התחילה "שרשרת הגיוס" ובחלוף הזמן היא הובילה להגדלה משמעותית של מספר חבי הגיוס עמם מוצה תהליך הקריאה לשירות, ורבים מהם אף הוגדרו כמשתמטים".
לדבריה: "במעמד זה, ניתן לנקוט כלפיהם בצעדי אכיפה אישיים, בכלים המצויים בידי רשויות הצבא, לשם אכיפת חובת השירות, לרבות באמצעות ביצוע מעצרים במעברי הגבול השונים, וביצוע פעולות אכיפה ומעצר יזומות בסביבה אזרחית, בכפוף לתיאום עם משטרת ישראל. כבר כעת נציין, ועל כך יורחב בהמשך, כי בהתאם לעיתוי הספירה הנוכחי, מן הנתונים העדכניים עולה כי על רקע יישום תכנית האכיפה שגיבש הצבא, וכן בשל פעולות רתימה חסרות תקדים שביצע הצבא, חלה עליה בשיעור המתגייסים בני הציבור החרדי, לעומת השלישון המקביל בשנת הגיוס החולפת. להערכת גורמי הצבא, בשלישון הגיוס הראשון בשנת הגיוס 2025 (יולי- אוקטובר 2025), בהתאם להערכות, התגייסו כ1,100- מתגייסים בני הציבור החרדי".
"יודגש", נכתב עוד: "כי מגמת העלייה בנתוני המתגייסים עודנה רחוקה מלהלום את צרכי הצבא ואת ערך השוויון. על כן קיימת חשיבות בהרחבת כלל הפעילות שהניבה את הגידול האמור, לרבות הגברת השימוש באמצעי האכיפה וטיובם, בדגש על צעדי אכיפה אישיים. כמו כן, נדרש כי הממשלה תגבש ללא דיחוי מדיניות אכיפה אפקטיבית, שתביא למיצוי השימוש בכלים ובסנקציות כלכליות, ביניהן שלילת הטבות אישיות-כלכליות, אשר להערכת גורמי המקצוע באוצר צפויה להיות להם השפעה משמעותית במיוחד על היקף המתגייסים. להערכת גורמים אלה, השילוב בין גורמים אלה מגביר את התמריצים לגיוס וההרתעה מפני השתמטות ויוביל להגדלה נוספת במספר המתגייסים".
עוד היא כתבה: "כמו כן, להערכת גורמי המקצוע בממשלה הציפייה בקרב בני המגזר החרדי להעברתו של חוק אשר דה-פקטו יאפשר קבלת פטור מגיוס וביטול הליכים פליליים ומשמעתיים שננקטו ביחס למי שהוכרז כמשתמט, מהווה כעת תמריץ שלילי לגיוס, ואלמלא ציפייה זו, תוצאות פעולות האכיפה המתבצעות היו גבוהות יותר".
לדבריה: "במסגרת מאמצי הצבא להגברת האכיפה השוויונית, ישנה משמעות רבה להחלטת הרמטכ"ל מחודש יולי 2025 על הוצאה גורפת של צווי הזימון להתייצבות לכלל חבי הגיוס מקרב הציבור החרדי, ולקיצור פרק הזמן עד להכרזה על סטטוס של משתמט. נחדד את חשיבות הדברים".
כמו כן היא כתבה: "להערכת גורמי המקצוע בצבא ובמשרדי הממשלה, השימוש בסנקציות אישיות, למשל עיכוב ומעצר במעברי גבול, הוא כלי חיוני להגדלת שורות הצבא הסדיר ולמאבק בתופעת ההשתמטות, ולהן השפעה הרתעתית משמעותית, והן מביאות מלש"בים לפעול להסדרת מעמדם. כפי שהוסבר, רק מעת ההכרזה על חייב גיוס כמשתמט, שמתבצעת לאחר שרשויות הגיוס מיצו עמו את כלל תהליכי הקריאה לשירות, ניתן לפעול כלפיו במהלכי אכיפה יזומים וכן לנקוט כלפיו בהליך משמעתי או פלילי בהתאם לנסיבות העבירה. משעה שהוצאו צווי הזימון להתייצבות באופן גורף ולאחר שבוצעו ההתאמות הנדרשות בשרשרת הגיוס, באופן שהביא לקיצור פרקי הזמן עד להכרזה על סטטוס של משתמט - חלות אותן סנקציות אישיות כלפי קבוצה גדולה יותר של חייבי גיוס, באופן המטייב את האפקטיביות של אכיפת חובת הגיוס".
0 תגובות