ניתוח מפורט של פוטנציאל בעלי זכות הבחירה בחברה החרדית בבחירות 2022 חושף תמונה מדאיגה: כ-87,000 קולות חרדיים ריאליים לא הגיעו לקלפיות של ש"ס ויהדות התורה. מסה קריטית זו, שנוצרה משילוב של "מתעצלים" וקולות שזלגו למפלגות כלליות, הייתה יכולה לשנות את מפת הכוחות הפוליטית ולאפשר העברת חוקים חיוניים לציבור החרדי.
מתוך כ-600,000 אזרחים שנמנו עם קהל היעד הכללי, כ-12% (כ-72,000 בעלי זכות בחירה) אינם משתתפים בבחירות מסיבות אידיאולוגיות מובהקות – 7% מחוגי "העדה החרדית" ו-5% מ"הפלג הירושלמי". ניכוי קבוצות אלו מותיר פוטנציאל הצבעה ריאלי של כ-528,000 אזרחים מהמיינסטרים החרדי.
אלא שבפועל נרשם שחק מספרי כפול בקרב פוטנציאל זה. ראשית, כ-5% מתוך הפוטנציאל הריאלי – כ-25,000 בעלי זכות בחירה מהמיינסטרים החרדי – לא הגיעו לקלפיות בשל אדישות, עצלנות או קשיים לוגיסטיים. שנית, כ-14% מהמצביעים החרדים בפועל (כ-62,000 איש) הצביעו למפלגות שאינן חרדיות.
הפילוח מראה כי כ-31,000 קולות (7%) זלגו לרשימת "הציונות הדתית - עוצמה יהודית", כ-18,000 קולות (4%) הלכו לליכוד, וכ-13,000 קולות (3%) התפזרו בין מפלגות אחרות. חיבור אותם 25,000 "מתעצלים" ל-62,000 הקולות הזולגים יוצר את המסה הקריטית של 87,000 הקולות.
סימולציה של חלוקת המנדטים מראה כי הזרמה של 87,000 הקולות הללו לש"ס ויהדות התורה (בחלוקה שווה של כ-43,500 קולות לכל מפלגה) הייתה מייצרת תוספת פרלמנטרית דרמטית. יהדות התורה, שקיבלה בפועל 280,194 קולות (7 מנדטים), הייתה מזנקת ל-323,694 קולות – 8 מנדטים שלמים. ש"ס, שקיבלה בפועל 392,964 קולות (11 מנדטים), הייתה מגיעה ל-436,464 קולות – 12 מנדטים שלמים.
במקביל, הציונות הדתית - עוצמה יהודית הייתה יורדת מ-14 ל-13 מנדטים בעקבות איבוד 31,000 הקולות החרדיים, והליכוד היה יורד מ-32 ל-31 מנדטים. הבלוק החרדי היה מזנק מ-18 מנדטים (28.1%) ל-20 מנדטים יציבים – כמעט שליש מהקואליציה.
השלכות השינוי המספרי חורגות הרבה מעבר למנדטים ולכח הסגולי. במציאות, ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, ששובץ במקום ה-14 ונכנס לכנסת בליל הבחירות, ניהל מאבק עיקש בוועדת הכספים נגד חוק המעונות. בתרחיש של 13 מנדטים לציונות הדתית, סולומון לא היה נכנס לכנסת בליל הבחירות, ואמנם היה נכנס שבועות ספורים לאחר מכן תחת החוק הנורווגי, אך כח"כ נורווגי עמדתו הייתה חלשה בהרבה.
מקרה דומה התרחש עם ח"כ דן אילוז מהליכוד. במציאות, הליכוד קיבל 32 מנדטים, ואילוז (שובץ במקום ה-33) נכנס לכנסת בינואר 2023 כח"כ נורווגי. כאשר השר אופיר אקוניס פרש מהכנסת במרץ 2024, אילוז הפך במציאות לח"כ "חסין" מן המניין שאינו תלוי עוד בחוק הנורווגי, מה שאיפשר לו להוביל מרד תקיף נגד הסדרת מעמד לומדי התורה.
אילו הליכוד היה יורד ל-31 מנדטים, כל שרשרת המנדטים הייתה זזה מקום אחד לאחור. במצב כזה, פרישתו של אקוניס במרץ 2024 הייתה "משחררת" מהחוק הנורווגי והופכת לקבועה רק את מאי גולן. דן אילוז היה נותר ח"כ נורווגי תלוי לחלוטין בשרים האחרים, וחבר כנסת נורווגי שמורד חשוף לאיום פיטורים מיידי מצד ראש הממשלה.
הניתוח מצביע על כך שהמשקל הסגולי של 20 מנדטים חרדיים היה משנה לחלוטין את ניהול הסיכון של ראש הממשלה במשברים הפוליטיים שהתפתחו בשנים 2024–2026. גם תחת התנגדות של חברי כנסת כדוגמת יולי אדלשטיין ומשה סעדה, שהייתה מורידה את תמיכת הקואליציה ל-62 ח"כים, מנוף הלחץ החרדי היה חזק יותר באופן משמעותי.
התמונה המצטיירת מהניתוח היא של הזדמנות שהוחמצה. 87,000 קולות חרדיים שלא הגיעו ליעדם – חלקם בשל אדישות וחלקם בשל בחירה במפלגות כלליות – הפכו למחיר כבד שהציבור החרדי משלם עד היום. המעצרים האחרונים של בני ישיבות והקשיים בהעברת חוקים חיוניים מדגימים את השלכות הפיזור הזה.
0 תגובות